תקנות קנדיאה – הבדלי גרסאות

'''תקנות קנדיאה''' היא [[רשימה|אסופה]] של מאות [[תקנות הקהילה|תקנות]], שתיקנו חכמי [[קנדיאה]] (כיום [[הרקליון]]) בירת [[כרתים]], בשנים [[1504]]–[[1583]]. התקנות עוסקות בתחומים רבים ב[[הלכה]] ובאורחות חיי הקהילה.

 

'''חכמי קנדיאה''' היו עדה של [[רב|רבנים]], שהתגבשו בקנדיאה לאחר שנאלצו לברוח מ[[ספרד]] במהלך [[גזירות קנ"א]] ([[1391]]) ולאחר [[גירוש ספרד]] ([[1492]]), רובם התגוררו בקנדיאה עד [[1669]], שאז כבשה [[האימפריה העות'מאנית]] את האי מידי [[הרפובליקה של ונציה]], ומרבית הקהילה היהודית התפזרה בארצות אירופה. תקופה זו נחשבת לתור הזהב של יהדות כרתים, ו"תקנות קנדיאה" נחשבות לסמל והכותר של תקופה זו, כמו גם המזכרת מחכמי האי. מזכרת נוספת שנותרה מחכמי קנדיאה היא [[הגדת שאלתיאל]], שהייתה בקנדיאה באותן שנים שנכתבו התקנות.

 

רב הקהילה היה רבי יהודה חן, מרבני [[משפחת חן]] שגלו לקנדיאה מ[[קטלוניה]].

 

התקנות נערכו על גבי ע"ה סימנים, ונעתקו בקצ"ב עמודים, הראשונים של [[כתב יד ששון]]. עורך התקנות היה רבי [[יצחק אטליוטי]], אחד מהעורכים הוא רבי [[אליהו קפשאלי]]. העריכה נעשתה ביוזמת רבי עמנואל חן לבית שאלתיאל, (שישב בדין תורה עם [[הרא"ם]]) אביו של רב העיר, רבי יהודה.