משק המים בגוף האדם – הבדלי גרסאות

הורמון נוגד השתנה מופרש מהאונה האחורית של [[בלוטת יותרת המוח|יותרת המוח]], ומשפיע ישירות על ספיגה מחדש של מים. הגורם העיקרי להפרשת ההורמון הוא שינוי באוסמולריות של הנוזל החוץ-תאי. שינוי באוסמולריות נובע מירידה או עלייה בכמות המים בנוזל החוץ-תאי. התייבשות, למשל, תעלה את האוסמולריות. [[אוסמורצפטור]]ים, הנמצאים ב[[היפותלמוס]] ובקדמת [[חדרי המוח|החדר השלישי]] של המוח, מגרים את הפרשתו כאשר עולה האוסמולריות, ומדכאים את הפרשתו כאשר יורדת האוסמולריות.

 

 

גורמים נוספים יכולים להשפיע על הפרשת הורמון נוגד השתנה. [[הקאה]] גורמת לעלייה בהפרשתו וכתוצאה מופעל המנגנון שישמר מים שאבדו בהקאה. גם [[ניקוטין]] ו[[מורפין]] גורמים לעלייה בהפרשת ההורמון. מצד שני, [[אתנול|אלכוהול]] מדכא את הפרשת ההורמון וגורם לעלייה בקצב הפרשת מים בשתן ובכמות השתן המיוצרת.