שיחת דקלים – הבדלי גרסאות

▲* רב [[האי גאון]] פירש{{הערה|דבריו במספר אסופות של כתבי הגאונים: '''תשובות הגאונים''' מרמרשטיין עמ' נט סימן ב; '''תשובות הגאונים''' מהדורת מוסאפיה, ליק, תרכ"ד, סימן לג; '''שערי תשובה''' סימן עד; '''אוצר הגאונים''', סוכה עמ' 31 סימן סז; '''תשובות הגאונים החדשות''' מהדורת [[שמחה עמנואל|עמנואל]], [[מכון אופק]], ירושלים תשע"ט, תשובה ס' עמ' 68; ובמספר ספרי ראשונים: [[הראב"ד]], '''[[ספר האשכול]]''', חלק ב עמ' 101; רבי [[נתן מרומי]], '''[[ספר הערוך]]''', ערך סח; רבי [[יהודה חלאווה]], '''אמרי שפר''', פרשת מקץ פרק מג פסוק לד, עמ' שצ; בחלק מהספרים הובאה התשובה בשם רב [[שרירא גאון]]}} שאפשר להבין באמצעותה מספר דברים על ידי סימנים, בכדי לראות אותם יש לעמוד ליד שני [[דקל|דקלים]] ביום שאין בו [[רוח]]{{הערה|המלצת רב האי גאון היא שיעמיד סדין לראות שאינו מתנענע}} ויראה איך מניעים את הענפים אחד לשני ויבין על פי כללים מסוימים את הדברים.

▲* [[רבינו גרשום]]{{הערה|בפירושו על הגמרא}} פירש שחכמה זו היא ידיעת לחשים שיכולים לגרום לשדה להתמלאות דקלים ולעוקרם.{{הערה|כך פירש גם [[הראב"ד]] בפירושו לבבא בתרא קלד. מובא בתוך: [[משה בלוי]], '''שיטת הקדמונים''', בבא בתרא חלק ב, ניו יורק תשמ"ב,עמ' רפ}}

▲* [[רש"י]] בפירושו ל{{בבלי|בבא בתרא|קלד|א}} פירש "שבני אדם רגילים לדבר על הדקלים כדכתיב בשלמה וידבר על העצים" ({{תנ"ך|מלכים א|ה|יג}}) ושם פירש שזוהי [[בוטניקה]].{{הערה|כך פירש גם רבי [[מנחם המאירי]] בפירושו למסכת סוכה כח.}}{{הערה|רבי [[ישראל אלנקווה]], בספרו [[מנורת המאור]] (הקדמה לנר ראשון) שילב את פירושו של רב האי גאון עם פירוש רש"י, כך: שִׂיחַת דְּקָלִים, שֶׁבְּנֵי אָדָם רְגִילִים לְדַבֵּר עַל הַדְּקָלִים, כְּדִכְתִיב בִּשְׁלֹמֹה: 'וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים' וגו' (מלכים א, ה, יג). וּפֵרֵשׁ בְּעָרוּךְ (ערך סח, א), שֶׁהָיוּ פוֹרְשִׂים סְדִינִים עַל הַדְּקָלִים וּמַשְׁבִּיעִים אוֹתָן כְּדֵי לְגַלּוֹת הָעֲתִידוֹת עַל יָדָן}}

▲* '''[[אדם]] ו[[חווה]] ''' - רבי [[חיים בן עטר]] בספרו [[אור החיים]] כותב שאדם וחווה הכירו את שפת החיות הצמחים והדומם, את דבריו מוכיח מקל וחומר מרבן יוחנן בן זכאי.