שיחת דקלים – הבדלי גרסאות

נוספו 544 בתים ,  לפני 4 חודשים
תיקון קישור לפירושונים
(כמה דקות)
(תיקון קישור לפירושונים)
[[קובץ:Coqueiral praia de Pratigi - BA.jpg|ממוזער|301x301 פיקסלים]]{{בעבודה}}
הבנת '''שיחת דקלים''' היא חכמה שניחנו בה מספר אנשים, במהלך הדורות ניתנו פירושים רבים למהות שיחה זו.
 
ה[[גמרא]] ב[[מסכת סוכה]] מספרת בשבחם של תלמידי הלל הזקן, לשם כך היא מונה את שבחי הקטן ביניהם רבן [[יוחנן בן זכאי]], כך:
 
{{ציטוט|תוכן=אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח [[מקרא]] ו[[משנה]] [[גמרא]] [[הלכה|הלכות]] ו[[אגדה (יהדות)|אגדות]] דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים ו[[גזירה שווה|גזרות שוות]] [[תקופה|תקופות]] ו[[גימטריה|גימטריאות]] שיחת [[מלאך|מלאכי השרת]] ושיחת [[שד (מיתולוגיה)|שדים]] ושיחת דקלים משלות [[כובס|כובסין]] {{אנ|Washerwoman}} [[משלי שועלים|משלות שועלים]]|מקור={{בבלי|סוכה|כח|א}}, {{בבלי|בבא בתרא|קלד|א|ללא=שם}}, [[אבות דרבי נתן]] פרק ה}}
 
[[רש"י]] מפרש הגמרא כותב במקום שהוא אינו יודע מהי שיחת דקלים.{{הערה|ככל הנראה כשהגיע לפירושו ל{{בבלי|בבא בתרא|קלד|א}} נודע לו מהותה של שיחה זו}}
== מהותה של שיחת דקלים ==
מספר פירושים ניתנו למהותה של חכמה זו, ומספר פירושים ניתנו לדרכי הבנתה, חלקם מיסטיים וחלקם פשטניים.
* רב [[האי גאון]] פירש{{הערה|דבריו הובאו במספר אסופות של כתבי הגאונים: '''תשובות הגאונים''' מרמרשטיין עמ' נט סימן ב; {{HebrewBooks||'''תשובות הגאונים''' |43048|מהדורת מוסאפיה, ליק, תרכ"ד, סימן לג|עמוד=27}}; '''שערי תשובה''' סימן עד; '''אוצר הגאונים''', סוכה עמ' 31 סימן סז; '''תשובות הגאונים החדשות''' מהדורת [[שמחה עמנואל|עמנואל]], [[מכון אופק]], ירושלים תשע"ט, תשובה ס' עמ' 68; {{ש}} ובמספר ספרי ראשונים: {{HebrewBooks|רבי [[הראב"דאברהם בן יצחק מנרבונה]], |'''[[ספר האשכול]]'''|9047|מהדורת אלבק, חלק ב עמ' 101|עמוד=449}}; {{HebrewBooks|רבי [[נתן מרומי]], |'''[[ספר הערוך]]''', |43084|ערך סח|עמוד=199}}; {{אוצר החכמה|רבי [[יהודה חלאווה]], |'''אמרי שפר'''|10099|ירושלים תשנ"ג, פרשת מקץ פרק מג פסוק לד, עמ' שצ||עמוד=410}}; בחלק מהספרים הובאה התשובה בשם רב [[שרירא גאון]].}} שאפשר להבין באמצעותה מספר דברים על ידי סימנים, בכדי לראות אותם יש לעמוד ליד שני [[דקל|דקלים]]ים ביום שאין בו [[רוח]]{{הערה|המלצת רב האי גאון היא שיעמיד סדין לראות שאינו מתנענע}} ויראה איך מניעים את הענפים אחד לשני ויבין על פי כללים מסוימים את הדברים.
 
* ה[[רשב"א]] פירש שמבינים את דברי הדקלים כשהם מתנענעים ברוח.{{הערה|{{HebrewBooks|רבי שלמה בן אדרת|'''חידושי הרשב"א'''|40908|בבא בתרא קלד.|עמוד=209}}}}
* רב [[האי גאון]] פירש{{הערה|דבריו במספר אסופות של כתבי הגאונים: '''תשובות הגאונים''' מרמרשטיין עמ' נט סימן ב; '''תשובות הגאונים''' מהדורת מוסאפיה, ליק, תרכ"ד, סימן לג; '''שערי תשובה''' סימן עד; '''אוצר הגאונים''', סוכה עמ' 31 סימן סז; '''תשובות הגאונים החדשות''' מהדורת [[שמחה עמנואל|עמנואל]], [[מכון אופק]], ירושלים תשע"ט, תשובה ס' עמ' 68; ובמספר ספרי ראשונים: [[הראב"ד]], '''[[ספר האשכול]]''', חלק ב עמ' 101; רבי [[נתן מרומי]], '''[[ספר הערוך]]''', ערך סח; רבי [[יהודה חלאווה]], '''אמרי שפר''', פרשת מקץ פרק מג פסוק לד, עמ' שצ; בחלק מהספרים הובאה התשובה בשם רב [[שרירא גאון]]}} שאפשר להבין באמצעותה מספר דברים על ידי סימנים, בכדי לראות אותם יש לעמוד ליד שני [[דקל|דקלים]] ביום שאין בו [[רוח]]{{הערה|המלצת רב האי גאון היא שיעמיד סדין לראות שאינו מתנענע}} ויראה איך מניעים את הענפים אחד לשני ויבין על פי כללים מסוימים את הדברים.
* ה[[רשבריטב"א]] פירש שמבינים את דברי הדקלים כשהםעל מתנענעיםידי ברוחשמכסים אותם בסדינים ביום שאין בו רוח, ומבינים סימנים מהנענוע.{{הערה|{{HebrewBooks|רבי שלמהיום טוב בן אדרת,אברהם אשבילי|'''חידושי הרשבהריטב"א'''|16210|בבא בתרא, קלד.|עמוד=496}}, כך פירש גם רבי [[אלכסנדר זוסלין]] בספר האגודה בבא בתרא קלד.}}
* [[רבינו גרשום]]{{הערה|בפירושו על הגמרא}} פירש שחכמה זו היא ידיעת לחשים שיכולים לגרום לשדה להתמלאות דקלים ולעוקרם.{{הערה|כך פירש גם [[הראב"ד]] בפירושו לבבא בתרא קלד. מובאהובא בתוך: [[משה יהודה בלוי]], '''שיטת הקדמונים''', בבא בתרא חלק ב, ניו יורק תשמ"ב,עמ' רפ}}
* ה[[ריטב"א]] פירש שמבינים את דברי הדקלים על ידי שמכסים אותם בסדינים ביום שאין בו רוח, ומבינים סימנים מהנענוע.{{הערה|כך פירש גם רבי [[אלכסנדר זוסלין]] בספר האגודה בבא בתרא קלד.}}
* [[רש"י]] בפירושו ל{{בבלי|בבא בתרא|קלד|א}} פירש "שבני אדם רגילים לדבר על הדקלים כדכתיב בשלמה וידבר על העצים" ({{תנ"ך|מלכים א|ה|יג}}) ושם פירש שזוהי [[בוטניקה]].{{הערה|כך פירש גם רבי {{ספריא|[[מנחם המאירי]]|בית בפירושו למסכתהבחירה|3=Meiri_on_Sukkah.28a.1?lang=he|4=מסכת סוכה דף כח.}}}}{{הערה|רבי [[ישראל אלנקווה]], בספרו [[מנורת המאור (אלנקאווה)|מנורת המאור]] (הקדמה לנר ראשון) שילב את פירושו של רב האי גאון עם פירוש רש"י, כך: שִׂיחַת דְּקָלִים, שֶׁבְּנֵי אָדָם רְגִילִים לְדַבֵּר עַל הַדְּקָלִים, כְּדִכְתִיב בִּשְׁלֹמֹה: 'וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים' וגו' (מלכים א, ה, יג). וּפֵרֵשׁ בְּעָרוּךְ (ערך סח, א), שֶׁהָיוּ פוֹרְשִׂים סְדִינִים עַל הַדְּקָלִים וּמַשְׁבִּיעִים אוֹתָן כְּדֵי לְגַלּוֹת הָעֲתִידוֹת עַל יָדָן}}
* [[רבינו גרשום]]{{הערה|בפירושו על הגמרא}} פירש שחכמה זו היא ידיעת לחשים שיכולים לגרום לשדה להתמלאות דקלים ולעוקרם.{{הערה|כך פירש גם [[הראב"ד]] בפירושו לבבא בתרא קלד. מובא בתוך: [[משה בלוי]], '''שיטת הקדמונים''', בבא בתרא חלק ב, ניו יורק תשמ"ב,עמ' רפ}}
* [[רש"י]] בפירושו ל{{בבלי|בבא בתרא|קלד|א}} פירש "שבני אדם רגילים לדבר על הדקלים כדכתיב בשלמה וידבר על העצים" ({{תנ"ך|מלכים א|ה|יג}}) ושם פירש שזוהי [[בוטניקה]].{{הערה|כך פירש גם רבי [[מנחם המאירי]] בפירושו למסכת סוכה כח.}}{{הערה|רבי [[ישראל אלנקווה]], בספרו [[מנורת המאור]] (הקדמה לנר ראשון) שילב את פירושו של רב האי גאון עם פירוש רש"י, כך: שִׂיחַת דְּקָלִים, שֶׁבְּנֵי אָדָם רְגִילִים לְדַבֵּר עַל הַדְּקָלִים, כְּדִכְתִיב בִּשְׁלֹמֹה: 'וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים' וגו' (מלכים א, ה, יג). וּפֵרֵשׁ בְּעָרוּךְ (ערך סח, א), שֶׁהָיוּ פוֹרְשִׂים סְדִינִים עַל הַדְּקָלִים וּמַשְׁבִּיעִים אוֹתָן כְּדֵי לְגַלּוֹת הָעֲתִידוֹת עַל יָדָן}}
 
== אישים שהבינו שיחת דקלים ==
הפרשנים שסברו ששיחת דקלים היא חכמה ל[[גילוי עתידות]] והבנת שיחת הדקלים כתבו על מספר אנשים שהבינו את חכמה זו.
* '''[[אדם]] ו[[חוה|חווה]] ''' - רבי [[חיים בן עטר]] בספרו [[אור החיים (ספר)|אור החיים]] כותב שאדם וחווה הכירו את שפת החיות הצמחים והדומם, את דבריו מוכיח מקל וחומר מרבן יוחנן בן זכאי.
 
* '''[[אדם]] ו[[חווה]] ''' - רבי [[חיים בן עטר]] בספרו [[אור החיים]] כותב שאדם וחווה הכירו את שפת החיות הצמחים והדומם, את דבריו מוכיח מקל וחומר מרבן יוחנן בן זכאי.
* '''[[נח]]''' – רבי [[מאיר אבולעפיה]] בספרו יד רמה כותב שאם רבן יוחנן בן זכאי ידע את שיחה זו, ודאי נח שהיה חכם ונביא ידע את שיחה זו.{{הערה|רבי מאיר אבולעפיה, '''יד רמה''', סנהדרין, קח:, בדבריו כותב שחכמה זו היא סימנים בעלמא}}
* '''רבן [[יוחנן בן זכאי]] ושאר תלמידי [[הלל הזקן]]''' – כפי שהובא בגמרא במספר מקומות.
רבי [[צדוק הכהן]] מלובלין בספרו שיחת שדים כותב שחכמה זו קיימת בכל האילנות ולאו דווקא בדקל.{{הערה|רבי צדוק הכהן, '''שיחת שדים''', נספח לספר שיחת מלאכי השרת, לובלין תרפ"ז, עמ' 84}}
 
על שם חכמה זו נקראו הספרים "שיחת דקלים" לרבי אליהו יהושע עובדיה, ולרבי [[יוסף קפאח]], ועמותת [[שיחת דקלים (עמותה)|שיחת דקלים]].
 
== קישורים חיצוניים ==
 
* הרב [[ישראל דנדרוביץ]], אז ירננו דקלי יער, '''מוסף שבת קודש''' של עיתון [[יתד נאמן]], פרשת בשלח תשפ"ב עמ' 26 – 30.