מרכז סוזן דלל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: פרט ומקור
מ הוספת קישור למופעי חוצות
שורה 17:
מבית הספר "אליאנס" יצאו לוחמי ה[[אצ"ל]] ל[[התקפת האצ"ל על יפו]] ב[[אפריל]] [[1948]]. בית הספר לבנות היה מקום אימון של ההגנה והיה בו [[סליק]]. עיריית תל אביב הציבה [[לוחית זיכרון|לוחיות זיכרון]] בשני הבתים.
 
הבניין הראשי שופץ לראשונה בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] והחלה להתקיים בו פעילות תרבותית-אומנותית מגוונת, במסגרת מה שנקרא אז "[[המרכז התיאטרוני בנווה צדק]]". פעילות זו התקיימה בסיוע משפחת ירושלמי, הממשיכה בתמיכתה במקום גם ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], לאחר ששינה את צורת פעילותו, עם הקמת מרכז סוזן דלל. ארבעת מבני המתחם הוסבו לארבעה אולמות מופעים המותאמים להופעות [[מחול]]. אלו מקיפים רחבה המשמשת למופעיל[[מופעי חוצות]] תחת כיפת השמיים. שיפוץ המתחם הושלם בשנת [[1989]], לפי תכנונו של [[אדריכלות נוף|אדריכל הנוף]] [[שלמה אהרונסון (אדריכל נוף)|שלמה אהרונסון]]{{הערה|{{הארץ|אריאל הירשפלד|גן של מרכז סוזן דלל - צומח מן המקום|1.1273539|24 ביולי 2009}}}}, אשר שילב במקום [[הדרים]] וסביבם תעלות מים. אלו נועדו להזכיר למבקר את ה[[פרדס]]ים הרחבים באזור, אשר נעקרו עם בנייתם של מבני נווה צדק, ואת שיטת ה[[השקיה]] שהייתה נהוגה אז{{הערה|1=מיכל נהרי, [http://www.ganvnof.co.il/?CategoryID=218&ArticleID=549&Page=1 גנים ותיקים בתל אביב], באתר "[http://www.ganvnof.co.il גן ונוף]"}}. על עיצוב המקום זכה אהרונסון ב[[פרס רכטר]].
 
המרכז משמש בית לשלוש להקות [[מחול מודרני]] מקצועיות, [[בת-שבע (להקה)|להקת המחול בת-שבע]] ואנסמבל בת-שבע, להקת המחול [[ענבל (להקה)|ענבל]] וכן [[להקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק]]. מלבד זה, מתקיימים במקום הפסטיבלים "דאנסאירופה", "מחולאחר", "מחולוהט", "הרמת מסך - חשיפה בינלאומית", "גוונים במחול", פסטיבל [[פלמנקו]] וכן תחרות [[מיה ארבטובה]] ל[[בלט]] קלאסי. בנוסף, המקום משמש ביתו של [[תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער]]. בין השנים [[1992]]–[[1995]] שימש המקום כאולם הבית של [[התזמורת הסימפונית תל אביב]].