פרידריך ניטשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: שוחזרה
מ לא רק עליהם
שורה 193:
יחסו של ניטשה ליהדות היה מורכב. מצד אחד, ראה ב[[יהדות]] את האחראית ליצירת "מוסר העבדים" (לדוגמה, "מעבר לטוב ולרוע", אפוריזם 95) וכמקור להתפתחותה של ה[[נצרות]], דת שאותה תיעב. לעומת זאת, ניטשה ראה בעם היהודי כ"גזע החזק ביותר, היציב ביותר, הטהור ביותר מכל הגזעים החיים כיום באירופה."{{הערה|ניטשה, פרידריך, '''מעבר לטוב ולרוע''', אפוריזם 251 עמוד 171, הוצאת שוקן}} כמתנגד לאנטישמיות הוא קרא לקבל את היהודים אל האומה הגרמנית ולהוציא ממנה את ה"צרחנים האנטישמיים" במקומם.
 
תורתו של ניטשה השפיעה על רובד שלהוגים יהודים מחוננים שחיו באירופה בתחומי התרבות הגרמנית ויצרו בשפה ה[[גרמנית]] בשלהי [[המאה ה-19]] וראשית [[המאה ה-20]] וסבלו מ[[סינדרום]] [[יהודי שוליים|"יהודי השוליים"]]. היה זה דור של אנשי רוח שכל חייהם הוחתמו בחוויית התמוטטות הערכים המסורתיים - זניחת [[מסורת (יהדות)|המסורת היהודית]], מחד ומאידך, דחייה בבוז על ידי החברה החילונית הגרמנית ולאו דווקא מן הבחינה הלגאלית. ניטשה, כינה את העמדה הקיומית של "יהודי השוליים" עמדת 'החופשי ברוחו' - אדם שניסה באופן הרואי לחיות כ'ציפור דרור', 'אירופאי טוב' המתעלה על מפלגתיות צרת עין, [[לאומיות]] חונקת ו[[דתיות]] מדכאתשונים. לטענת [[תרגום|מתרגם]] כתביו של ניטשה לעברית, [[ישראל אלדד]], היהודים בסוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים נמשכו לסגנון הנבואי של ספרו הראשי "[[כה אמר זרתוסטרא]]". תוכן הספר שבירת "הלוחות הישנים של המוסר" ושבירת מוסכמות לא מתוך ניהיליזם אלא לשם שמים (לדוגמה, שיחת זרתוסטרא עם האפיפיור המפוטר). ואכן, מספר סופרים ומשוררים בספרות העברית של תחילת המאה העשרים הושפעו ישירות מניטשה, ביניהם: [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], [[יוסף חיים ברנר]], [[שאול טשרניחובסקי]], [[אורי צבי גרינברג]], [[פנחס שדה]] ועוד.
 
ניטשה נתן לרעיונותיו ביטוי מליצי בספריו, תוך מתן דמות שירית ומטאפורית לרעיונותיו, במקום ניסוח טיעונים פילוסופיים לשמם. חלק ממליצותיו, הניתנות לפרשנויות שונות, מצאו הד בלבם של הנאצים ובלבו של [[היטלר]]. שלילת המוסר הקיים ([[ניהיליזם]]), הרצון לעוצמה, "על-אדם", קידושה של המלחמה וביזויו של השלום, כל אלו הדהדו בתורתם של הנאצים תוך עיוות, לרוב, של רעיונותיו המקוריים של ניטשה, ריקונם מתוכן, ורידודם עד דק, ותוך התעלמות מרעיונות מרכזיים בתורתו, כגון חשיבות המאבק הפנימי, השליטה העצמית, והחשיבה העצמאית של האדם, אשר לא תאמו את דרכם של הנאצים.