יולי נובק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ ←‏ביוגרפיה: ניסוח
שורה 8:
נובק כיהנה כמנכ"לית ארגון "[[שוברים שתיקה]]" בין השנים 2012–2017, במהלכן התמודדה עם קמפיין דה-לגיטימיזציה נגד הארגון<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.adkan.org.il/breaking-the-silence|כותרת=תחקיר שוברים שתיקה|אתר=עד כאן - Ad Kan|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-01-21}}</ref><ref>{{Citation|title=שוברים שתיקה שתולים|url=https://www.facebook.com/imtirtzu/videos/1041951635862469/|accessdate=2022-01-21|language=he}}</ref>, שהוביל למתקפה<ref>{{ישראל היום|מערכת ישראל היום|"חוק שוברים שתיקה" אושר לקריאה שנייה ושלישית בכנסת|568581|3 ביולי 2018}}</ref> של מוסדות המדינה והציבור הישראלי עליו. הפולמוס סביב הארגון למעשה לא נגמר, וממשיך גם כיום<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-military/2021_q1/Article-1f003ab9883f771027.htm|כותרת=N12 - לוחמים בצוק איתן תובעים את "שוברים שתיקה": "פרסמו שקרים"|אתר=N12|תאריך=2021-03-02|תאריך_וידוא=2022-01-21}}</ref>.
 
באוגוסט 2017 סיימה את תפקידה<ref>{{הארץ|עפרה אידלמן|מנכ"לית שוברים שתיקה יולי נובק פורשת|1.3855388|14 בפברואר 2017}}</ref> ועזבה את "שוברים שתיקה" וגם את ישראל, במטרה לטייל בעולם ולעבד את מה שעברה בשנותיה בתפקיד. לאחר כמה שנים של נדודים, ב[[איסלנד]], ב[[פורטוגל]], ב[[אירלנד]] וב[[דרום אפריקה]], במהלכן החלה לכתוב ספר [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] על חוויותיה, חזרה לישראל. בינואר 2022 יצא לאור ספר הביכורים שלה, "מי את בכלל", בהוצאת [[ספרי עליית הגג]] ו[[הוצאת ידיעות אחרונות]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.e-vrit.co.il/Product/23712/מי_את_בכלל|כותרת=מי את בכלל - יולי נובק|אתר=www.e-vrit.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-01-21}}</ref> המתאר את המסע שעברההעוסק בתקופת כהונתה בתפקיד, ובשנים שעברו מאז<ref>{{הארץ|שני ליטמן|יולי נובק הפכה לאויבת המדינה, וברחה מכאן. זה רק גרם לה ללכת יותר רחוק|1.10550299|19 בינואר 2022}}</ref>.
 
==קישורים חיצוניים==