פסק דין חצור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 5:
 
פרשנות דיני המיסים התבססה במידה רבה על המשפט האנגלי, לפיו יש להיצמד ללשון החוק, ללא התחקות אחר כוונת המחוקק שלא באה לידי ביטוי בלשון החוק. לכוונת המחוקק ניתן היה להתייחס רק כאשר לשון החוק לא הייתה ברורה או שמשמעות המעוגנת בלשון מביאה לאבסורד. גישה זו הובעה על ידי שופט בית המשפט העליון [[שמעון אגרנט]] כציטוט מדבריו של השופט האנגלי סידני ראולט {{אנג|Sidney Rowlatt}}:
:"בחוק המטיל מס, חייב כל אחד רק לבדוק את הדברים האמורים בו בצורה ברורה. אין מקום לייחוס כוונות. לא קיים שום 'יושר' לגבי מס (there is no equity about a tax). אין לקרוא שום דבר בין השיטין של החוק; אין להסיק ממנו שום דבר מכללא, אפשר רק לבדוק את לשונו בדיקה ראויה."{{הערה|https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/g-5200120a.pdf ע"א 120/52 דוד קומרופסקי נ' מנהל מס שבח מקרקעים], ניתן ב-5 בפברואר 1953}}
עוד היה מקובל שבמקרה של ספק יש לפרש הוראות של חיוב במס לטובת משלם המס.