פסק דין חצור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
{{פסק דין
| תמונה =
| כיתוב =
| סמל = [[תמונה:Coat of arms of Israel.svg|100px]]
| ערכאה = בית המשפט העליון
| שם = קיבוץ חצור נ' פקיד שומה רחובות
| שם בשפת המקור =
| שם מלא = [https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/PADI-LH-2-070-L.pdf ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד שומה רחובות]
| תאריך החלטה = 6 במאי 1985
| החלטה = הערעור נדחה פה אחד, לאחר שפרשנות החוק נקבעה בהתאם לתכלית החקיקה
| חברי המותב = [[אהרן ברק]], [[שושנה נתניהו]], [[אליעזר גולדברג]]
| דעת רוב =
| כותרת תקדימים = תקדימים
| תקדימים =
| נהפך על ידי =
}}
'''ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד שומה רחובות''' הוא [[פסק דין]] של [[בית המשפט העליון]] המהווה נקודת מפנה ב[[פרשנות (משפט)|פרשנותם]] של [[דיני מיסים|דיני המיסים]] בישראל, בהעבירו את מרכז הכובד בפרשנות דיני המיסים מהיצמדות ללשון החוק ("פירוש דווקני") להגשמה של 'תכלית' החקיקה.
 
שורה 5 ⟵ 21:
 
פרשנות דיני המיסים התבססה במידה רבה על המשפט האנגלי, לפיו יש להיצמד ללשון החוק, ללא התחקות אחר כוונת המחוקק שלא באה לידי ביטוי בלשון החוק. לכוונת המחוקק ניתן היה להתייחס רק כאשר לשון החוק לא הייתה ברורה או שמשמעות המעוגנת בלשון מביאה לאבסורד. גישה זו הובעה על ידי שופט בית המשפט העליון [[שמעון אגרנט]] כציטוט מדבריו של השופט האנגלי סידני ראולט {{אנג|Sidney Rowlatt}}:
:"בחוק המטיל מס, חייב כל אחד רק לבדוק את הדברים האמורים בו בצורה ברורה. אין מקום לייחוס כוונות. לא קיים שום 'יושר' לגבי מס (there is no equity about a tax). אין לקרוא שום דבר בין השיטין של החוק; אין להסיק ממנו שום דבר מכללא, אפשר רק לבדוק את לשונו בדיקה ראויה."{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/g-5200120a.pdf ע"א 120/52 דוד קומרופסקי נ' מנהל מס שבח מקרקעים], ניתן ב-5 בפברואר 1953}}
עוד היה מקובל שבמקרה של ספק יש לפרש הוראות של חיוב במס לטובת משלם המס.
 
שורה 12 ⟵ 28:
מכאן המשיך ברק להתייחסות ספציפית לדיני המיסים:
:"כמו כל חוק אחר, גם לעניין חוק מס נקודת המוצא היא לשון החוק, והשאלה היא, אם לאפשרויות השונות יש עיגון, ולו מינימאלי, בלשון ההוראה. מבין האפשרויות הלשוניות השונות יש לבחור אותה אפשרות, המגשימה את מטרתה של חקיקת המס. לעתים מטרת החקיקה היא הטלת מס, ולעתים מטרתה היא פטור ממס. בזו כבזו על הפרשן ליתן אותו פירוש, המביא להגשמת תכלית החקיקה. אין עליו לפרש את החוק לטובת הנישום, כשם שאין עליו לפרשו לרעתו. טובתו של נישום אחד היא לעתים רעתו של נישום אחר. אין עליו לפרש את החוק באופן דווקני, כשם שאין עליו לפרשו באופן ליבראלי."
בהתאם לכך ציין ברק:
:"הפרשנות התכליתית (purposive construction) החלה מכה שורש באנגליה והיא מוחלת לעניין החוקים כולם, לרבות חוקי מסים. אכן, כך הדבר באנגליה עצמה, וכן הדבר על אחת כמה וכמה אצלנו. בחוק מס, כמו בכל חוק אחר, אין להסתפק בלשון בלבד. יש לפרש את החוק לפי התכלית החקיקתית, ואותה יש להסיק בדרכים המקובלות והידועות. לעתים הדברים משתמעים במפורש ולעתים מכללא. לעתים הדברים בולטים, ולעתים יש ללמוד עליהם בין השיטין."
 
לאחר דיון עקרוני זה בכללי הפרשנות של דיני המסים ניגש השופט ברק לדון בערעור הספציפי שהוגש לבית המשפט, והגיע למסקנה, המעוגנת בדברי ההסבר להצעת החוק,{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_ls1_289707.PDF הצעת חוק מילווה ביטחון (מפעלים מאושרים) (תיקון), התשל"ה-1975], ה"ח 1187 מ-9 ביוני 1975}} כי "מטרת ההוראה החדשה הייתה להטיל מלווה ביטחון על קיבוץ". חיזוק לכך הוא מצא בכך שבתיקון מאוחר יותר תוקן נוסח החוק כך שסולקה הבעיה פרשנית, והעיר על כך:
:"אין בתיקון זה כדי לייתר את פרשנותנו שלנו. ודאי שאין לומר, כי הצורך בתיקון מלמד כי בלעדיו הדין שונה. אכן, לא פעם נוצר תיקון כדי להבהיר או כדי ליצור מבנה אסתטי יותר. כזה הוא המצב בענייננו. הטכניקה החקיקתית שנקט המחוקק בעבר לא הייתה אלגנטית. הערכאה הראשונה ציינה, כי ניתן היה וצריך היה לפעול ״בצורה ברורה יותר ובלשון מהוקצעת יותר״. דעתו של השופט מקובלת הייתה, כנראה, גם על המחוקק, והוא תיקן את הדרוש תיקון."
בהתאם לכך נקבע שקיבוץ חייב במלווה ביטחון, ועל כן נדחה ערעורו של קיבוץ חצור.
 
שני שופטי המותב האחרים, [[שושנה נתניהו]] ו[[אליעזר גולדברג]], הסכימו עם פסק דינו של השופט ברק.
 
==קישורים חיצוניים==
* [https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/PADI-LH-2-070-L.pdf ע"א 165-/82 קיבוץ חצור נ' פקיד שומה רחובות], באתר "[[הוצאת נבו|נבו]]"
* {{שורשים במשפט|חן אבידוב|1985 - פרשנות חקיקת המס – בעקבות פסק-הדין בעניין קיבוץ חצור|1985_1|10 במרץ 2019}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסקי דין של בית המשפט העליון]]
[[קטגוריה:דיני מיסים]]