אפליה בשוק העבודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג) |
←אפליה בשוק העבודה בישראל: הוספת השלמה לאפליה בשוק העבודה בדמות ההעדפה המתקנת, בתוספת ביקורת על השיטה הנהוגה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
שורה 24:
==אפליה בשוק העבודה בישראל==
בישראל האוכלוסיות הסובלות מאפליה בשוק העבודה הן [[ערביי ישראל|החברה הערבית]], [[חרדים|החרדית]], [[מזרחים]]{{הערה|{{המכון הישראלי לדמוקרטיה|רון חרמון, חגי פורת, יובל פלדמן ותמר קריכלי־כץ|אפליה תעסוקתית בישראל: התמודדות מבדלת|books/24641|ספטמבר 2018}}, בעמ' 29–31}}, יוצאי [[ישראלים יוצאי אתיופיה|אתיופיה]] ומבוגרים. מאפליה מסוימת, בעיקר בתחום השכר, סובלות גם הנשים. על מנת לתקן אפליות אלו החוק קובע אפליה הפוכה שנועדה ליצור עדיפות לקבוצות אלו המכונה '[[העדפה מתקנת]]', ומטרתה לתעדף אוכלוסיות המועדות לאפליה. קיימת ביקורת אקדמית על נחיצות ויעילות אפליה זו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mida.org.il/2015/05/07/אפליה-מתקנת-אסון-בקנה-מידה-עולמי/|הכותב=תומאס סואל|כותרת=אפליה מתקנת: אסון בקנה מידה עולמי|אתר=מידה|תאריך=2015-05-07|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-01-23}}</ref>
חוקי העבודה בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, אוסרים על אפליה. הגופים המרכזיים המטפלים במניעת אפליה בשוק העבודה בישראל הם יחידת האכיפה של חוקי העבודה ו[[נציבות שוויון הזדמנויות]].
| |||