ישיבה תיכונית חרדית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עידו193 (שיחה | תרומות)
עידו193 (שיחה | תרומות)
שורה 10:
בשנים האחרונות מתרחשים תהליכים משמעותיים בתוך החברה החרדית הגורמים להשתתפות גוברת והולכת של גברים חרדים ב[[עבודה (כלכלה)|תעסוקה]] וב[[השכלה גבוהה בישראל]]. מירב הגידול של ההשתתפות בהשכלה גבוהה של גברים חרדים מתרחש ב[[השכלה גבוהה בחברה החרדית בישראל|מכללות חרדיות]] שאינן מן המובילות ברמתן האקדמית ומאופיינות בתחומי לימוד מצומצמים. בחירה זו משפיעה בהכרח על פרופיל התעסוקה של הסטודנטים החרדים לאחר סיום לימודיהם, כמו כן זוהו שיעורי־נשירה לא מבוטלים של סטודנטים חרדים ממכללות אלו.
 
בצד [[ישיבה קטנה|הישיבות הקטנות]] שהן המסלול הסטנדרטי של החינוך החרדי בגילאי התיכון קיימות ישיבות תיכוניות חרדיות המכוונות ללימודים לקראת [[תעודת בגרות]], המהווה תנאי סף לקבלה למוסדות השכלה גבוהה, חלקן וותיקות וחלקן נפתחו בעשור האחרון. ישיבות אלה בחלקן מכוונות לקבוצות שאינן הזרם המרכזי החרדי (משפחות עולות מארצות הרווחה, בוגרי מוסדות קירוב ומשפחות של בעלי תשובה) אך חלקן מכוונות לקליטת תלמידים מהזרם המרכזי של החברה החרדית.
 
ישיבות אלה בחלקן מכוונות לקבוצות שאינן הזרם המרכזי החרדי (משפחות עולות מארצות הרווחה, בוגרי מוסדות קירוב ומשפחות של בעלי תשובה) אך חלקן מכוונות לקליטת תלמידים מהזרם המרכזי של החברה החרדית.
 
בזרמים המרכזיים של הציבור החרדי שוררת התנגדות חזקה לישיבות התיכוניות החרדיות המכוונות להשכלה [[אוניברסיטה|אוניברסיטאית]] עבור הזרם החרדי המרכזי. אולם, הישיבות התיכוניות החרדיות שאינן מכוונות ל[[מוסד להשכלה גבוהה|השכלה גבוהה]], אלא ל[[הכשרה מקצועית]] בלבד, נתפסות כברירת־מחדל למי שאינם נחשבים חלק אינטגרלי מן הליבה החרדית. רובם המכריע של הלומדים בישיבות חרדיות תיכוניות הם בנים של חרדים עובדים ורק מיעוט קטן הם בנים של [[אברך|אברכים]].