פרסים – הבדלי גרסאות

'''פרסים''' הם בני [[קבוצה אתנית]] שמרכזה ב[[איראן]], בני הקבוצה דוברים [[פרסית]].

 

 

השם "פרס" הגיע אל היוונית בצורה "פרסיס" (Persis בתעתיק לטיני), ומקורו, ככל הנראה, בשפה ה[[אשורית]] ([[ניב (סיווג שפה)|ניב]] מאוחר של [[אכדית]]), או כמינוח ל[[פרספוליס]] שהייתה עיר מרכזית ב[[האימפריה הפרסית|אימפריה הפרסית]]. הפרסים מוזכרים בכתובת אשורית משנת [[834]] לפני הספירה, שבה מופיע הביטוי "פרס (אזור בדרום מערב איראן) ו[[מדי]] (צפון מערב איראן)" (Parsua, Muddai בתעתיק בלשני), שתי הממלכות העיקריות שהרכיבו את האימפריה הפרסית. ב[[תנ"ך]] מופיע הביטוי "מלך פרס", בהתייחס למלכים [[כורש]] ו[[דריווש הראשון|דריווש]], ב[[ספר דניאל]] (פרק י', פסוק א'), ב[[ספר עזרא]] (פרק ד', פסוק ג'), ובמקומות נוספים. הביטוי "פרס ומדי" מופיע ב[[מגילת אסתר]] (פרק א', פסוק ג').

השם פרס\פרסים מגיע מפרסית עתיקה כפארסה, המשמעות כנראה קשורה במילה בסנסקריט (קרובה של הפרסית): parsu, משמעות

 

 

עד היום שורר בלבול בין המונח "פרסים", שהיוו את המנהיגים של האימפריה הפרסית לבין המונח "איראנים". מקובל להתייחס לדוברי השפה הפרסית ולכל מי שאימץ את השפה הפרסית ואת תרבותה כאל "פרסים", אולם פרסית היא רק שפה אחת מבין קבוצה של שפות קרובות המכונות [[שפות איראניות]], והפרסים הם תת-קבוצה אתנית בתוך קבוצת האיראנים. כיוון שהמדינה שבה מרוכזים מרבית הפרסים נקראת "איראן", רוב הפרסים מכונים "איראנים" גם בשל מעמדם המדיני כאזרחי איראן. (אבל גם מי שאינו תושב איראן יכול להיות איראני: כורדים וכו'..)

הפרסים הם חלק מקבוצת האיראנים שבה כלולים גם: ה[[כורדים]], ה[[אוסטים]], ה[[אזרים]] (מחלוקת), ועוד תושבי מדינות ה"סתאן" כמו ה[[טג'יקים]] וה[[פרסיוונים]], הנמצאים ב[[אפגניסטן]], [[טג'יקיסטן]], [[אוזבקיסטן]], [[פקיסטן]] ובמחוז [[שינג'יאנג]] במערב [[הרפובליקה העממית של סין|סין]].

 

{{ערך מורחב|פרסית}}

[[פרסית]] היא [[שפות איראניות|שפה איראנית]] המשתייכת לקבוצת [[שפות הודו איראניות|השפות ההודו איראניות]] של [[שפות הודו אירופיות|משפחת השפות ההודו אירופאיות]]. הפרסית מדוברת כשפת אם בפי לפחות 52 מיליון דוברי פרסית ב[[איראן]], 10 מיליון דוברי פרסית ב[[אפגניסטן]] ועוד קהילות במדינות סמוכות לאיראן. פרסית היא שפתה הרשמית של הרפובליקה האיסלאמית של איראן וכמחצית מאזרחיה דוברים אותה כשפת אם והשאר דוברים אותה כשפה שנייה. בטג'יקיסטן השפה הרשמית היא '''טג'יקית''', שהיא למעשה דיאלקט של פרסית. גם באפגניסטן יש לפרסית מעמד רשמי, אם כי היא מכונה שם '''דארי'''. באיראן השם דארי מתייחס רק לשפה הפרסית הספרותית הקלאסית.