חומרא וקולא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לקריאת שמע |
|||
שורה 20:
בספרות ה[[הלכה]] מופיעים לעיתים ביטויים בשבח החומרא, וחוזר בה הביטוי "המחמיר תבוא עליו הברכה". דברים בשבח החומרות נכתבו גם בספר [[כף החיים]]: {{ציטוטון|וכל איש אשר נשמתו זכה ביותר תאוה נפשו לעשות חומרות וחסידוּת ביותר וכל אשר אין נשמתו מתוקנת כל-כך תאוה נפשו לילך אחר הקוּלות.}}{{הערה|כף החיים, סימן קנ"ח, סעיף קטן כ"ה}}{{ש}}גם בספר [[מסילת ישרים]], המונה את השלבים בהתקדמות בעבודת ה', נכתב{{הערה|[[מסילת ישרים]], פרק י"ד, בחלקי הפרישות}} שבשלב הפרישות על האדם להחמיר בדינים ולחוש לדברי יחיד במחלוקת, אם דברי היחיד הגיוניים, אפילו כשההלכה נפסקת לא כמותו.
מנגד, יש מצבים שבהם נאסר להחמיר: רבן גמליאל ביקר את רבי טרפון כשהחמיר וקרא [[קריאת שמע]] בשכיבה כדברי בית שמאי, בנימוק "שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות".{{הערה|1=תלמוד בבלי, מסכת ברכות, יא, א}} וכן יש דעה שאסור להחמיר ולא לאכול דבר שנתבטל בשישים "והוי כמו אפיקורסות".{{הערה|1=פתחי תשובה, יורה דעה, קטז, י. וראה בהרחבה במאמרו של הרב יעקב אריאל, "באהלה של תורה" במאמר 'כיצד מהדרין' עמ' 72}} כך גם הרב [[אברהם יצחק קוק]] ציין שלא בכל החומרות טוב להחמיר וכתב כי הנטייה להחמיר במה שעל פי דרך התורה נפסק להקל אין זו [[מידת חסידות]].{{הערה|שו"ת אורח משפט, עמוד קכג (שאלה קיב)}} גם הרב [[יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] סייג את ההמלצה להחמיר בחומרות רשות, ואמר ש'חשש' לא נמנה בין החומרות אשר בהכרח טוב להחמיר בהן, אמנם אם אדם חושש לצד המחמיר של הספק עליו להחמיר אך רק בגלל האפשרות שכך הוא הדין.
===כיום===
| |||