תאוצה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Response-spectra-of-ground-motions-recorded-at-rock-UNAM-and-soil-sites-SCT-during.png|ממוזער|הדגמה של תאוצת קרקע מקסימלית ברעידת האדמה במקסיקו סיטי (1985). העקומה העליונה מתארת את תאוצת הקרקע בעיר המודרנית שמגיעה למקסימום של כ־0.8 ג'י בזמן מחזור של 2 שניות (בתדר 0.5 הרץ). העקומה התחתונה מתארת את תאוצת הקרקע בעיר העתיקה שממוקמת על סלע וולקני צפוף וקשה, כשהתאוצה בעלת 2 מקסימות שאינן משמעותיות ביחס לתאוצות האחרות שם בתדרים אחרים.]]

[[רעידת אדמה]] יוצרת תאוצות קרקע בכל אתר שאליו מגיעים ה[[גלים סייסמיים|גלים הסייסמיים]] הנוצרים בעת התרחשותה. תאוצת קרקע קיימת בכל שלושת הרכיבים: 2 רכיבים אופקיים (תנועת [[צפון]]-[[דרום]] ו[[מזרח]]-[[מערב]]), והרכיב השלישי שהוא אנכי (מעלה-מטה). התאוצה האופקית גבוהה יותר בדר"כ, מהתאוצה האנכית. תאוצת הקרקע המקסימלית היא זו שבאה לידי ביטוי על ידי ה[[משרעת]] המקסימלית ברישום [[מד תאוצה|מד התאוצה]] המוצב באתר. תאוצה מקסימלית זו היא חשובה מאוד, מכיוון שבדר"כ, המבנים הבנויים באתר מגיבים לרמה זו של תאוצה באמצעות "יצירת הנזקים". על כן, התקן לבנייה עמידה בפני רעידות אדמה בארץ<ref>[https://www.sii.org.il/he/דפי-לובי/כללי/תקינה/דף-תקן/?id=7dc4df43-7c94-4326-8727-b2e656104b64 תקן 413 לבנייה עמידה בפני רעידות אדמה], ותקנים נוספים הקשורים בו.</ref> ובעולם כולו, מתייחס לתאוצת הקרקע המקסימלית הצפויה באתר, ושכנגדה יש לתכנן את עמידות המבנה.

 

==[[כוח מדומה]]==