יחזקאל לנדא – הבדלי גרסאות

בילדותו למד [[תלמוד בבלי]] עם אביו, וכבר בתקופה זו פלפל בתורה{{הערה|צל"ח, פסחים דף ע עמוד ב.}} עם רבה של אפטא, רבי [[משה יעקב מקראקא|משה יעקב]]{{הערה|עליו: [[צבי הירש הורוביץ (דרזדן)|צבי הירש הורוביץ]], לתולדות הקהילות בפולין: מחקרים לקורות הקהילות היהודיות במזרח אירופה, ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], תשל"ח. עמ' 61–62.}}. עד גיל אחת עשרה למד אצל רבי יצחק אייזיק סג"ל מ[[לודמיר]], ובגיל [[בר מצווה]] נסע ללמוד ב[[הקלויז בברודי|קלויז בברודי]]. למד גם [[תנ"ך]] ומפרשיו, [[קבלה]] ו[[פילוסופיה יהודית]]. בספריו מורגש ידע מתמטי בסיסי ולפי הביוגרף שלו, שלמה וינד, למד בתקופה זו גם [[דקדוק עברי]], [[גרמנית]], [[מתמטיקה]] ו[[היסטוריה]] של [[ימי הביניים]]. בגיל 18 נישא לליבא בת הגביר יעקב'קה מ[[דובנה]]. הזוג התגורר תקופה קצרה בדובנה וכעבור זמן מה עבר עם משפחת האישה ל[[ברודי]]. הוא חזר ללמוד בבית המדרש שם עם קבוצה מחבריו, והיה מגיע לביתו רק ב[[שבת]]ות{{הערה|שנים אחר כך הזכיר עובדה זו ב[[הספד]] על אשתו ש"ישבה גלמודה" במשך כל השבוע בתקופה זו. {{HebrewBooks||אהבת ציון|49289|סדילקוב תקצד, דרוש ז|עמוד=19}}.}}.

 

 

עוד לפני שבא לפראג התפרסם כפוסק בעל שיעור קומה והחל לכתוב תשובות בהלכה. בזמן המחלוקת הגדולה בין רבי [[יעקב עמדין]] ורבי [[יהונתן אייבשיץ]], שבה האשים הראשון את האחרון ב[[שבתאות]] בגלל ה[[קמע]]ות שכתב, ניסה להגן על הרב אייבשיץ. הוא טען שהקמעות מזויפים וקרא לשני הצדדים להשקיט את המחלוקת על ידי משיכת הקמיעות והחזרתן, הכחשה פומבית של הרב אייבשיץ לכתבים שבתאיים שפורסמו לכאורה בשמו והכרזה על התנגדותו לשבתאות ודעותיה. מאוחר יותר פעל הרב יחזקאל לנדא בתקיפות נגד הרב אייבשיץ ונראה שאכן השתכנע בשבתאותו על אף שחששו ל"כבוד התורה" מנע ממנו לצאת נגדו בבוטות. הוא הותקף בידי הרב עמדין על פשרנותו{{הערה|[http://www.leimanlibrary.com/texts_of_publications/48.%20When%20a%20Rabbi%20is%20Accused%20of%20Heresy%20-%20R.%20Ezekiel%20Landau.pdf כשרב מואשם בכפירה] - על יחסו של הנודע ביהודה לרב יהונתן אייבשיץ. מחקר זה של סיד להמן מסיק שהרב לנדא פעל להשגת פשרה אף על פי שידע והכיר בשבתאותו של הרב אייבשיץ בלא ספקות, משום 'כבוד התורה' ומניעת [[חילול השם]]. [[רבי יעקב עמדן]] כתב אליו מכתב תקיף בעניין שבתאות בנו של רבי יהונתן, וולף ותלמידים שלו. רבי יחזקאל לנדא מנע את מעברו של הרב אייבשיץ לפראג, והתכתב עם שגרירות דנמרק נגדו, על היותו שבתאי, ובהספד על רבי יהונתן, התנצל על כך שנאלץ להספיד משום 'כבוד התורה'. מחקר זה נסמך על מסמכים שנמצאו ופורסמו לגבי בקשת הרשאת המעבר לפראג של הרב אייבשיץ משגרירות דנמרק, ושמקוריותם אומתה, וממכתבים שפרסם הרב עמדין שאין עליהם עוררין. מסורות של תלמידיו שנרשמו בעניין סיפרו שאמר שמי שחשוד בשבתאות אכן יש בו, ושאת ההספד אילצה אותו אשתו לומר. בספרו על הפולמוס כתב רבי יעקב עמדן שחשד ברב לנדא שהסיבה לפשרנותו הייתה הרצון להשיג את רבנות פראג, שלקהילה השבתאית החזקה בה (בעיר התגוררה בגלוי נביאה שבתאית, רייזל איגר, עם קהל תומכים רחב) הייתה השפעה גדולה. המשרה נמנעה במפתיע מקרוב משפחתו של הרב עמדין, הרב אריה ליב לוין, לאחר שכבר נבחר; הדבר אירע כשהתבטא בחריפות נגד הרב אייבשיץ. עמדין נקם בלנדא כשנתבקש לבחור את מחליפו של אייבשיץ ב[[אה"ו]] ומנע ממנו את התפקיד.}}.