השפעה חיצונית – הבדלי גרסאות

הגרף שמשמאל מציג השפעות חיצוניות שליליות. למשל, מניחים כי [[תעשיית הפלדה]] פועלת בשוק תחרותי – לפני אכיפת חוקי שליטה על כמות הזיהום (למשל, תחת [[לסה פר]]). העלות הפרטית השולית נמוכה מזו החברתית או הציבורית, כלומר העלות של ארובות העשן וזיהום המים. דבר זה מיוצג על ידי המרחק האנכי בין שתי עקומות ההיצע. מניחים, כי אין השפעות חיצוניות מועילות ולכן התועלת לחברה '''שווה''' לתועלת הפרט.

 

 

דיון זה רומז שהשפעות חיצוניות שליליות (כדוגמת זיהום אוויר) הן לא רק בעיה אתית; יש כאן יותר מאשר פירמות תאבות למיקסום [[רווח (כלכלה)|רווחים]]. הבעיה היא אחת מבעיות חוסר היכולת לגשר בין עלויות פרטיות שוליות ובין עלויות חברתיות, בעיות שאינן נפתרות על ידי [[שוק חופשי]]. ישנה בעיה באיזון של תקשורת חברתית ותיאום לצורך איזון תועלות ועלויות. דיון זה רומז גם כי זיהום אינו נפתר על ידי שווקים חופשיים. למעשה, [[מונופול]] יכול להשתמש בחלק מרווחיו המופרזים לצורך ''הפנמת ההשלכות החיצוניות'' (תשלום עלויות הזיהום). מתקבל יותר על הדעת, כי מונופול יגביל את הכמות המוצעת על ידו, באופן מלאכותי, במטרה למקסם רווחים. דבר זה ייתן, למעשה, תועלות לחברה, כי פירוש הדבר יהיה פחות זיהום מאשר במצב תחרותי. ב[[תחרות משוכללת]] יצטרכו פירמות לייצר בהתאם לתמריצי השוק (עלויות פרטיות): אם מתחרה בודד יחליט להפנים עלויות חיצוניות, יצטרך להציע את מוצריו במחיר גבוה משל מתחריו, מה שיגרום לפליטתו מהשוק. לכן, דרושים כמה פתרונות ''קולקטיביים'' כגון התערבות ממשלתית האוסרת או מרתיעה מפני זיהום (בעזרת אמצעים כגון מיסים כדוגמת [[מס פיגוביאני|מיסים פיגוביאניים]]), או כלכלה אחרת כגון [[כלכלה השתתפותית]].