ביטחון תעסוקתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
ביטחון תעסוקתי גבוה הוא יעד מרכזי של [[ארגון עובדים|ארגוני עובדים]], החותרים לעגנו בהסכמי עבודתו שיבטיחו לעובדים הגנה מפני [[פיטורים]]. הגנה זו מתבטאת במתן [[קביעות]] לעובד שהשלים בהצלחה תקופת ניסיון, כך שפיטורי עובד קבוע יקרו רק במקרים חריגים ובהסכמת ועד העובדים.
בישראל מתאפיין [[המגזר הציבורי בישראל|המגזר הציבורי]] בהסדרי קביעות נוקשים, המקנים ביטחון תעסוקתי גבוה לעובדים במגזר זה. דרך עיקרית של מעסיקים להימנע ממתן קביעות לעובדים, ובכך להגמיש את יכולתם לפטר עובדים, היא העסקה באמצעות [[קבלן כוח אדם]]. ב[[צה"ל]] וב[[משטרת ישראל]], שבהם הביטחון התעסוקתי נמוך מאשר ביתר המגזר הציבורי, נהוגה כפיצוי על כך תוספת שכר הקרויה "תוספת היעדר ביטחון תעסוקתי".{{הערה|[https://www.ips-kranot.co.il/wp-content/uploads/2020/12/הדרכת-תוספת-היעדר-ביטחון-תעסוקתי-והלוואות-רטרו.pdf מצגת הדרכה - תוספת היעדר ביטחון תעסוקתי והלוואות רטרו], באתר קרנות הסוהרים, דצמבר 2020
איום בולט על ביטחון תעסוקתי, הן ביטחון תעסוקתי במקום העבודה והן ביטחון תעסוקתי מקצועי, הוא שינוי [[טכנולוגיה|טכנולוגי]], ההופך מקצוע מסוים למיותר, או מצמצם במידה ניכרת את הצורך בעובדים במקצוע זה. דוגמאות:
| |||