בליסאריוס – הבדלי גרסאות

'''פלביוס בליסאריוס''' (גם '''בליזריוס''', ב[[יוונית]]: '''Βελισάριος'''; בערך: [[500]] – [[565]]), היה מגדולי המצביאיםה[[מצביא]]ים [[האימפריה הביזנטית|הביזנטים]], שהוביל את המערכה לכיבושה מחדש של [[הקיסרות הרומית המערבית]].

כתוצאה מהסכם השלום בליסאריוס הוחזר ל[[קונסטנטינופול]] בשנת [[532]] והיה הקצין בעל הדרגה הגבוהה ביותר בבירה. עם פריצת [[מרידת ניקה|מהומות ניקה]] באותה שנה, שאיימה על שלטונו של יוסטיניאנוס, בליסאריוס הוביל בליסאריוס את חייליו בדיכוי המורדים תוך שהוא הורג 30,000 מהם.

בליסאריוס מונה לפקד על הכוחות הביזנטים במערכה. הוא נחת בקרב העיר [[לפטיס מגנה]] והחל לעשות את דרכו לעבר הבירה הוונדלית [[קרתגו (עיר)|קרתגו]]. בקרב קרתגו פגשו כוחותיו של בליסאריוס פגשו את הוונדלים, בראשותו של מלכם [[גלימר מלך הוונדלים|גלימר]], וב[[קרב אד דקימום]] {{אנ|Battle of Ad Decimum}} שהתחוללהביס בליסאריוס הביס את הוונדלים והצליח לכבוש את קרתגו, מאוחרומאוחר יותר הוא הביס את גלימר שוב ב[[קרב טריקמרום]] {{אנ|Battle of Tricamarum}}. וכתוצאהכתוצאה מכך גלימר נכנע גלימר בשנת [[534]].

כתוצאה מניצחונו של בליסאריוס, שבו הפרובינקיות בצפון אפריקה חזרו לשליטה רומאית. בליסאריוס עצמו קיבל כבוד חסר תקדים, הוא מונה ל[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסולאט]] וזכה לחגוג [[טריומף (מצעד ניצחון)|טריומף]], על למרותאף שלא היה בן למשפחה הקיסרית.

הצלחתו של בליסאריוס עודדה את הקיסר והוא היה נחוש לכבוש מחדש את [[הקיסרות הרומית המערבית]]. בליסאריוס יצא למלחמה בשנת [[535]] כנגד [[אוסטרוגותים|הממלכה האוסטרוגותית]], הוא הצליח לכבוש את [[סיקיליה]] ופלש בהצלחה ל[[איטליה]], כעבור שנה הוא הצליח בכיבושה מחדש של [[רומא]] ונאפוליס (כיום [[נאפולי]]).

בליסאריוסבשנת [[537]] התגונן בליסאריוס בהצלחה מפני התקפה אוסטרוגותית על רומא בשנת 537 והצליח לכבוש את מדיאולנום (כיום [[מילאנו]]). הבירה האוסטרוגותית ב[[רוונה]] נכבשה על ידו בשנת [[540]], תוך שהוא מצליח לשבות את המלך האוסטרוגותי [[ויטיגס]] {{אנ|Vitiges}}.

בנקודה זו הוחזר בליסאריוס למזרח על ידי יוסטיניאנוס כדי להתמודד עם פלישה פרסית ל[[סוריה]]. לאחר שנתיים של מלחמה שבהם הוא לא הצליח להביס את הפרסים, הצליחו הביזנטים להגיע להסכם שלום שבו התחייבו הפרסים מתחייבים להימנע מהתקפות על השטחים הביזנטיםהביזנטיים במשךלבמשך חמש השנים הבאות.

בליסאריוס חזר לאיטליה בשנת [[544]] ונוכח לדעת שהמצב הצבאי השתנה בהיעדרו. מלכם החדש של האוסטרוגותים, [[טוטילה]], הצליח לכבוש מחדש את רומא ו[[צפון איטליה]]. בליסאריוס הצליח לכבוש את רומא לזמן קצר אולם בשל העדר אספקה ותגבורת נכשלה המלחמה המחודשת כנגד האוסטרוגותים נכשלה, ייתכן שדברים אלו נמנעו ממנו בכוונה על ידי הקיסר שחשש מכוחו הגובר. כתוצאה מן הכישלון בליסאריוס פוטר בליסאריוס בשנת [[549]] והוחלף במצביא [[נרסס]] {{אנ|Narses}} שהצליח לסיים את המלחמה כנגד האוסטרוגותים בהצלחה. הוא פרש משירות צבאי בשנת [[551]].

פרישתו של בליסאריוס באה לקיצה בשנת [[559]], בשנהכאשר זוחצו ה[[הונים]] חצו את הדנובהה[[דנובה]] ופלשו לאימפריה תוך שהם מאיימים על הבירה קונסטנטינופול. יוסטיניאנוס מינה אותואת בליסאריוס למפקד הצבא הביזנטי ולאחר שורה של מערכות מוצלחות הוא הצליח לדחוק את רגלי הפולשים מעבר לדנובה.

גורלו של בליסאריוס לא שפר עליו בימיו האחרונים, הוא הועמד למשפט באשמת שחיתות בשנת [[562]]. למרותעל אף שככל הנראה היו ההאשמות היו מפוברקות הוא הורשע, ורק כתוצאה מחנינתו של הקיסר הוא לא גמרסיים את ימיו בבית הסוהר.

בליסאריוס מת ככל הנראה בשנת [[565]]. הוא זכור כאחד המצביאים המזהירים ביותר בהיסטוריה הביזנטית, שתודותכאשר להנהגתובזכות הנהגתו הצבאית אוחדו שוב רבים מחלקי [[האימפריה הרומית]] אוחדה תחת שלטון אחד.

{{מיזמים|ויקישיתוף=Belisarius|שם ויקישיתוף=בליסאריוסבשורה}}