נרסס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בשנותייו->בשנותיו - תיקון תקלדה בקליק
מ הגהה
שורה 12:
}}
[[קובץ:Sanvitale03.jpg|ממוזער|308x308 פיקסלים|פסיפס בבזיליקת סן ויטאלה. במרכז יוסטיניאנוס ולשני צידדיו בליסאריוס ונרסס]]
'''נרסס''' (ב[[יוונית]]: '''Ναρσής''';{{כ}} [[478]] – [[573]]) היה מפקד[[מצביא]] [[הקיסרות הביזנטית|ביזנטי]], וביחד עם [[בליסאריוס]] מגדולי המפקדים בצבאו של [[יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|יוסטיניאנוס הראשון]] בתקופת הכיבוש הרומי של [[איטליה]]. נרסס היה גם [[סריס]].
 
== ביוגרפיה ==
נרסס נולד בסביבות שנת [[478]] במזרח ארמניה למשפחת אצולה מקומית. לא ידוע הרבה על חייוראשית המוקדמיםחייו של נרסס או איך נהפך לסריס, נרסס מוזכר על ידי ההיסטוריון [[פרוקופיוס]] בפעם הראשונה בשנת 530, והוא מוזכר כמקורבו של הקיסר [[יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|יוסטיניאנוס]] ואדם אשר עסק בכספי הקיסר ובתשלומים מאוצר הקיסרות. הוא עלה בסולם הדרגות, והפך ל[[פטריקים|פטריק]]. במהלך [[מרידת ניקה]], לאחר שקבוצות הכחולים והירוקים הכתירו אדם בשם היפאתיוס לקיסר, הורה נרסס על ידי יוסטינאינוס ואשתו [[תאודורה, קיסרית האימפריה הביזנטית (המאה ה-6)|תאודורה]] לשחד את הכחולים להילחם נגד הירוקים אשר הכתירו את היפאתיוס שהיה תומך שלהם, בזמן שיוסטינאינוס היה תומך של הכחולים. שוחד זה עזר ביצירת קרע במורדים וזמן קצר לאחר מכן, כוחותיו של יוסטיניאנוס הביסו את המורדים, והיפאתיוס הוצא להורג. לאחר מרידת ניקה, קיבל נרסס קיבל פיקוד על כוח ביזנטי אשר נשלח לתמוך בכוחותיו של המצביא בליסאריוס אשר נשלח על ידי יוסטיניאנוס לעבר איטליה על מנת להחזיר שם את השלטון הרומאי. הצבא הגיע ביוני 538, כנראהככל הנראה לאנקונה, וכלל בערך 7,000 חיילים. (כל צבא שעליו פיקד נרסס היה מורכב מעמים מגוונים מאוד.). פרוקופיוס התיאר אותו כ"נלהב ונמרץ יותר מאשר היה מצופה מסריס". נרסס נפגש עם בליסאריוס ב[[פרמו]], שם נערכה מועצת מלחמה. המועצה דנה במה שצריך לקרות ב[[רימיני]] שעמדה ליפול לידיים אוסטרוגותיות ועם מפקד הכוחות, יוחנן. נרסס העיר שיוחנן כבר נענש על "טיפשותו" ושאם הגותים יקחו את רימיני אז זה יכול לשנות את מצב המלחמה. בליסאריוס ונרסס הובילו כוח של חיילים דרך מסלולים הרריים כדי לרדת לרימיני מכיוון צפון מערב.
 
יוחנן היה חייב את תודתו לנרסס על ששכנע את בליסאריוס להציל את כוחותיו, ועל פי פרוקופיוס, "ומאז החלו שני האנשים האלה [בליסריוס ונרסס] להתייחס זה לזה בחשדנות רבה." במהלך חודשי הסתיו והחורף של 538–39, הצבא באיטליה חולק לשתיים, בין בליסאריוס לנרסס. יוסטיניאנוס בעצמו שלח מכתב לבליסאריוס, שקבע כי "לא שלחנו את נרסס לאיטליה כדי לפקד על הצבא; כי אנו מאחלים שבליסאריוס לבדו יפקד על כל הצבא בכל דרך שנראית לו הטובה ביותר, וזה חובת כולכם ללכת אחריו לטובת המדינה". אולם הפיצול בצבא נשאר והעיר [[מילאנו]] נפלה בגלל פיקוד המחולק. נרסס הוחזר לקונסטנטינופול, אך לא בבושת פנים, שכן הוא הורשה לשמור על כמה מהשומרים הברברים שלו.
שורה 41:
הצלחתו הגדולה של נרסס בקרב טגינאה הגיעה מפיזור כוחותיו לפני תחילת הקרב. נרסס סידר את חייליו במערך "בצורת חצי סהר" עם [[חיל רגלים]] בעיקר באמצע, ולצדם קשתים. חיל הרגלים היו למעשה פרשים ברברים, מכוון רבים מהגותים חשבו שחיל רגלים טיפוסי הוא שברירי ויברח כשיתקפו.
 
בצדי הסהר הוצבו קשתות ברגל, וזה איפשר להם להשמיד את הפרשים הגותיים. נרסס הציב חלק ניכר מהפרשים שלו בצדדים של חיל הרגלים. בדרך כלל הפרשים היו נמצאים מאחורי המרכז, והם לא נועדו לסייע לאף אחד מהכוחות הנאבקים. במקום זאת הם שימשו להתקפת פתע על הגותים. נרסס ידע שטוטילה ינצל את היתרון של תקיפת המרכז ה"חלש", ולכן אפשר לנרסס להשמיד לחלוטין את הצבא האוסטרוגותי. פרוקופיוס אמר ש"טוטילה הורה לכוחותיו להלחםלהילחם בחניתות, מכיוון שחשב שמכה מהירה תנצח בקרב."
 
טוטילה שלח גל אחר גל של חיילים, שהפכו לא מאורגנים בגלל גשםמטר החצים, וכשהם פגשו את חיילי הרגלים שירדו הם נשברו לחלוטין. חיל הרגלים הגותי אף פעם לא עסק בלחימה ממשית מכיוון שהם היססו להתקדם מספיק רחוק כדי להיות יעילים בפועל. הם הוחזקו בחלק האחורי של ההתקדמות, מחשש שהפרשים של נרסס יעקפו אותם מהגבעה. לבסוף, חיל הפרשים של טוטילה נדחף לאחור אל קו חיל הרגלים, ונרסס הסתער עם פרשיו. במהלך הנסיגה הפרשים וחיל הרגלים הגותים התערבבו.
 
טוטילה עצמו נהרג בקרב זה ופרוקופיוס סיפר שתי גרסאות לגבי גורלו של המלך האוסטרוגותי. בראשון, טוטילה שרד בתחילה את הקרב ונמלט משדה הקרב עם חמישה מאנשיו בלבד. אסבד, מנהיג ה[[גפידים]], עקף אותו ודקר את טוטילה עם חניתו. הגופה נלקחה מיד לכפר קפרה שם נקברה בחיפזון. בגרסה השנייה, טוטילה נפצע אנושות בגל הראשון, שנפגע על ידי קשת. הגרסה הראשונה מקובלת יותר על ידי היסטוריונים, שכן מאוחר יותר חשפה אישה גותית היכן נקברה טוטילה והגופה הוצאה מהקבר וזוהתה.