חיים בלוך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
חלוקה לסעיפים, תיקון תאריך הדפסת "קובץ מכתבים מקוריים מהבעש"ט, הוספת הערה
שורה 4:
== קורות חיים ==
 
בלוך נולד בנג'י-בוצ'קו (Nagybocskó) שב[[ממלכת הונגריה|הונגריה]] (כיום בוצ'יקויו מארה ברומניה). גדל במשפחה דוברת יידיש בעיירה [[דלאטין]] שב[[גליציה]]. למד ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] אצל הרבנים [[משה גרינוולד]] מ[[חוסט]], [[שלום מרדכי שבדרון]] מ[[בז'ז'ני]] ו[[אריה לייבוש הורוביץ]] מ[[איוונו-פרנקיבסק|סטניסלאב]].

ב-1904 נשא לאישה את גולדה לבית לנדמן, ילידת 1884 מ[[נרייב]]. לבני הזוג נולדו שתי בנות. היגר ל[[וינה|ווינה]] בשנת [[1915]].
 
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שימש כרב צבאי בצבא האוסטרו-הונגרי, ולאחריה שב לווינה. בשנים 1918–1920 שימש כראש הקהילה היהודית של ליזינג (Liesing, כיום חלק מוינה). פרסם שם [[ספר]]ים פרי עטו, בדגש על [[תרגום]], עיבוד וההדרה של מעשיות יהודיות. בין השאר חיבר מחדש ב[[גרמנית]] את עלילת [[הגולם מפראג]], וכך גם את עלילות [[הרשל'ה אוסטרופולר]] (בשנת [[1921]]). באותה רוח כינס חיים בלוך עבור הקורא הגרמני גם אוסף פולקלורי של הומור יהודי מזרח-אירופאי.
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שימש כרב צבאי בצבא האוסטרו-הונגרי, ולאחריה שב לווינה.
 
בשנים 1918–1920 שימש כראש הקהילה היהודית של ליזינג (Liesing, כיום חלק מוינה).
 
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שימש כרב צבאי בצבא האוסטרו-הונגרי, ולאחריה שב לווינה. בשנים 1918–1920 שימש כראש הקהילה היהודית של ליזינג (Liesing, כיום חלק מוינה). פרסם שם [[ספר]]ים פרי עטו, בדגש על [[תרגום]], עיבוד וההדרה של מעשיות יהודיות. בין השאר חיבר מחדש ב[[גרמנית]] את עלילת [[הגולם מפראג]], וכך גם את עלילות [[הרשל'ה אוסטרופולר]] (בשנת [[1921]]). באותה רוח כינס חיים בלוך עבור הקורא הגרמני גם אוסף פולקלורי של הומור יהודי מזרח-אירופאי.
 
לאחר ה"[[אנשלוס]]" ב-1938 נכלא למשך כשלושה חודשים במחנה מעבר בווינה. באוגוסט 1938 יצא עם אשתו ל[[הולנד]] ומשם הגיע ב-1939 ל[[ארצות הברית]], בה נשאר עד לפטירתו. הצליח לחלץ גם את שתי בנותיו מגרמניה הנאצית. אחיו, מרכוס, נרצח במחנה ריכוז.
 
הוא הותיר אחריו [[ארכיון]] עשיר בהתכתבויות עם חוקרים בולטים, בעיקר מקרבה של היהדות דוברת הגרמנית. לציבור האורתודוקסי קורא העברית נודע בלוך בההדרה של מאסף מדעי 'רציני' יותר באופיו וביומרתו, "קובץ מכתבים מקוריים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו" ([[1930|1923]]), ולצידו פרסם בלוך שורה של קונטרסי פולמוס פנים-אורתודוקסיים. בין אלה יש לציין במיוחד את הקונטרסים כנגד ה[[ציונות]] שכונסו בתוך חיבור עב כרס בשם "דובב שפתי ישנים" (שלשה כרכים, תשי"ט-תשכ"ה)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018431230205171/NLI|כותרת=ספר דובב שפתי ישנים : דעת גדולי התורה נגד הציונות ... / נערך, נלקט ונסדר עם מבוא ממני משה חיים אפרים בלאך {{!}} בלוך, משה חיים אפרים בן אברהם אבא, 1881-1973 {{!}} הספרייה הלאומית|אתר=www.nli.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-02-12}}</ref>. "ודע מה שתשיב" הוא חיבור אחר של בלוך המתעד את תשובותיו (בשנת [[1934]]) לשאלות ה[[ותיקן]] בנושאים יהודיים.
 
יש הטוענים, כי לפחות שלושה מחיבוריו הנודעים ביותר של בלוך הם למעשה זיוף: סיפורו של הגולם מפראג, קובץ מכתבי הבעש"ט ו"דובב שפתי ישנים". כנגד החיבור האחרון כתב הרב [[שמואל הכהן וינגרטן]] ספר בשם "מכתבים מזויפים נגד הציונות, ירושלים תשמ"א. טענות דומות נשמעו גם על חלק מכתביו האחרים.