בנימין מינץ – הבדלי גרסאות

הוסרו 21 בתים ,  לפני 4 חודשים
מ
עדכון ערכים בעלי עיתונות יהודית היסטורית בפרמטרים חדשים (תג)
מ (תיקון קישור לפירושונים)
מ (עדכון ערכים בעלי עיתונות יהודית היסטורית בפרמטרים חדשים (תג))
 
== חייו ==
מינץ נולד ב-[[1903]] ב[[לודז']] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום בשטח [[פולין]]) למשפחה מיוחסת של [[חסידי גור]]. הוא למד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] של [[חסידות גור|חסידי גור]] והיה מפעילי תנועת "[[צעירי אגודת ישראל]]". בשנת 1923 היה ציר לכנסייה הגדולה של אגודת ישראל שנתכנסה ב[[וינה|ווינה]]. הוא היה ממארגני קבוצה של [[סופר]]ים [[חרדים]] בפולין שנתארגנה סביב [[נתן בירנבוים]] ונקראה "סגולה". אחרי [[העלייה הרביעית|עלייתו]] ב-[[1925]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]], עבד כ[[פועל בניין]] ב[[תל אביב]], ואחר כך הקים [[בית דפוס]] קטן.{{הערה|1={{דבר||שר הדואר בנימין מינץ נפטר אחרי מחלה קשה|1961/05/3119610531|001001}}{{דבר||המשך|1961/05/3119610531|0020316}}}} מינץ שימש כאחד משני ה[[כתב]]ים הארצישראליים של [[ביטאון]] [[אגודת ישראל]] ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]], "[[דאס אידישע טאגבלאט]]". מינץ כתב מאמרים חיוביים רבים על היישוב החדש בארץ ישראל, וקרא לחרדים לעלות לארץ ישראל ולבנות אותה. מאמריו היו פופולריים מאוד, והייתה להם השפעה רבה על היחס של החוגים החרדיים בפולין כלפי [[ארץ ישראל]].{{הערה|שם=zal|1={{דבר|משה רון|בנימין מינץ ז"ל|1961/06/0819610608|0060765}}}}
 
ב-[[1933]] הקים עם נוספים את [[פועלי אגודת ישראל]]. בשנת [[1939]] היה ממייסדי "[[ידיעות אחרונות]]" ביחד עם [[עזריאל קרליבך]] ו[[יהודה מוזס]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] היה מהראשונים להתריע, בעיתון "העתיד" של פועלי אגודת ישראל, ובעיתון "[[הצופה]]", שבו עבד, על מצבם החמור של היהודים באירופה.{{הערה|1=חיים שלם, '''עת לעשות להצלת ישראל''', מכון בן-גוריון, 2007, עמ' 47–49.}} מינץ גם עסק ביוזמות סיוע שונות ליהודי אירופה, והיה מיוזמי הקמת [[ועד ההצלה של הסוכנות היהודית|ועד ההצלה]].{{הערה|שם=zal}} בראשית [[1943]], עם הקמת ועד ההצלה של היישוב היהודי ב[[ארץ ישראל]], היה מינץ אחד החברים בוועד. לאחר המלחמה נסע ל[[אירופה]] לסייע ל[[שארית הפליטה]] ורשם עדויות של היהודים שנצלו. מינץ מבקר בכתביו בחריפות את חוסר העשייה למען הצלה בתקופת השואה, כולל ביקורת כלפי היהדות החרדית ו"המנהיגים הרוחניים".{{הערה|מבחר כתבים, בנימין מינץ, בעריכת גרשום הרפנס, א. פועלי אגודת ישראל, תל אביב תשל"ז, עמ' ש-שח.}} ב-[[1946]] יזם איחוד עולמי של פועלי אגודת ישראל (פא"י). הוא היה חבר בוועדת הביטחון של [[הסוכנות היהודית]] בתקופת המאבק היהודי ב[[המנדט הבריטי|מנדט הבריטי]], והיה חבר ב[[מועצת המדינה הזמנית]].
ב-[[1949]] נבחר מינץ ל[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]] מטעם [[החזית הדתית המאוחדת]], שכללה בתוכה את המפלגות ה[[ציונות דתית|דתיות הלאומיות]] ([[הפועל המזרחי]], [[המזרחי]]) והמפלגות ה[[חרדים|חרדיות]] ([[אגודת ישראל]] (אגו"י) ופועלי אגודת ישראל). הרשימה זכתה ב-16 מנדטים, ומינץ נבחר ל[[חבר הכנסת]] ולתפקיד יושב ראש [[ועדת הפנים ואיכות הסביבה|ועדת הפנים]] של הכנסת.
 
הוא נבחר ל[[הכנסת השנייה|כנסת השנייה]] מטעם פא"י, ול[[הכנסת השלישית|כנסת השלישית]] ו[[הכנסת הרביעית|הרביעית]] מטעם [[חזית דתית תורתית|החזית הדתית התורתית]], רשימה מאוחדת (לא מפלגה מאוחדת) של פא"י ושל אגו"י. בכנסת השנייה ובכנסת השלישית שימש כ[[סגן יושב ראש הכנסת]]. ב-[[17 ביולי]] [[1960]] מונה ל[[שר הדואר]], ב[[ממשלת ישראל התשיעית]]. החלטתו להיכנס לממשלה הביאה לקרע בין [[אגודת ישראל]] ל[[פועלי אגודת ישראל]], ומינץ אישית הוחרם כמי שהמרה את פי [[מועצת גדולי התורה]].{{הערה|[http://glz.co.il/1363-62851-HE/Galatz.aspx מול גדולי התורה: סיפורו של השר החרדי האחרון], באתר [[גלי צה"ל]]}} במסגרת המאבק בו הוזמן [[אמבולנס]] לכנסת כביכול לאור [[אוטם שריר הלב|התקף לב]] שקיבל והודפסו [[מודעת אבל|מודעות אבל]] המודיעות על מותו, כביכול.{{הערה|1={{דבר||מודעות כזב על פטירת שר הדואר|1960/08/2519600825|0060795}}}} בתקופה זאת ניהל מינץ מגעים על איחוד עם [[המפד"ל]], מגעים שנסתיימו עם מותו הפתאומי.{{הערה|שם=zal}}
 
בנימין מינץ נפטר ב-[[30 במאי]] [[1961]], בעודו מכהן כשר.