בתי הדין לעבודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון ערכים בעלי עיתונות יהודית היסטורית בפרמטרים חדשים (תג)
שורה 19:
==היסטוריה==
[[קובץ:Labor Courts of Israel 2016.jpg|300px|ממוזער|שמאל|שופטי בית הדין הארצי לעבודה, בשורה תחתונה יושבים מימין לשמאל: שרת המשפטים [[איילת שקד]], [[נשיא מדינת ישראל]] [[ראובן ריבלין]], נשיאת בית המשפט העליון [[מרים נאור]], נשיא [[בית הדין הארצי לעבודה]] (עד מרץ 2018) [[יגאל פליטמן]]. עומדים: כאמל אבו קאעוד, אילן איטח, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה (ממרץ 2018) [[ורדה וירט לבנה]], לאה גליקסמן כוכבי, רונית רוזנפלד ורועי פוליאק. אפריל 2016]]
הצעות להקים בית דין לעבודה בישראל הועלו כבר בשנת 1957{{הערה|{{דבר||דרישה להקמת בתי דין מיוחדים לענייני עבודה|1957/08/0419570804|00602100}}}}. בשנת [[1957]] הוקמה [[ועדה ציבורית]] בראשות שופט [[בית המשפט העליון]] [[צבי ברנזון]], שהמליצה על הקמתו של בית הדין לעבודה{{הערה|{{מעריב||"חוק בי"ד לעבודה ולביטוח לאומי" יונח על שולחן הכנסת|1967/11/0219671102|01500103}}}}. אולם משהובא העניין בפני הממשלה בשנת 1964 התנגד לכך [[שר המשפטים]] [[דב יוסף]]{{הערה|{{דבר||הצעה להקים מערכת בתי דין לעבודה|1964/07/0619640706|0020116}}}} ועל כן העניין נדחה למשך מספר שנים. חוק בתי הדין לעבודה הוגש שוב לכנסת על ידי [[שר העבודה]] [[יגאל אלון]] בשנת 1968 ואושר בתחילת 1969{{הערה|{{מעריב|רפאל אלדור|ערכאה חדשה תופעל בספטמבר|1969/03/3119690331|02100167}}}}.
 
==תחומי שיפוט==
שורה 142:
* [[רות בן-ישראל]], [https://www.nevo.co.il/books/כתבי%20עת/כתבי%20עת/הפרקליט/יובל/yovel-1-431.pdf תפקידו ומקומו של בית־הדין לעבודה במערכת המשפט הישראלית], '''[[הפרקליט]]''' ספר היובל, תשנ"ד
* [https://www.gov.il/he/departments/news/spokeman_messeges150919 יובל שנים לבתי הדין לעבודה], באתר הרשות השופטת, 15 בספטמבר 2019
* {{מעריב|מרדכי צבי|מערכת נפרדת וייחודית לענייני משפט-העבודה|1967/01/0519670105|01000103}}
* {{TheMarker|נורית רוט, עידו באום|תובעים את המעביד? בפסק דין תקבלו פי שניים מאשר בפשרה|1.1469011|11 בספטמבר 2011}}
* {{TheMarker|TheMarker|חג לפועלים? // בלוף השכר והאיש שחי בקונטיינר: החצר האחורית של שוק העבודה|1.2309971|1 במאי 2014}}