דוד מייזלר – הבדלי גרסאות

דוד מייזלר נולד בשנת [[1913]] בעיירה [[פולונה]] ב{{ה|אימפריה הרוסית}} (כיום במערב [[אוקראינה]]), למשפחה אמידה שב-[[1922]] עקב התהפוכות באזור נושלה מרכושה ונאלצה לעבור מערבה ל[[דובנו]] ב{{ה|רפובליקה הפולנית השנייה}} (כיום במערב אוקראינה){{הערה|[http://yoman73.co.il/דוד-מייזלר/ דוד מייזלר]}}. בילדותו למד עברית ובנערותו הצטרף ל{{ה|שומר הצעיר}}. עבד כמורה וב[[מלחמת העולם השנייה]] שהה ב[[מוסקבה]] בעת שמשפחתו נספתה בשואה. בשנים [[1948]]–[[1955]] נמנה עם תלמידי המחקר של [[בוריס גנדנקו]] ב[[אוניברסיטת לבוב]]{{הערה|[http://yoman73.co.il/יום-ראשון-16-12-73/ פרופסור בוריס ולדימיר גנידנקו, 1912-1995]}} שהיה מנחה עבודת הדוקטורט שלו (התואר הוענק לו בשנת 1950), ובין היתר פרסם מאמרים עם [[יקטרינה רווחווה-יושצ'נקו]]{{הערה|on a theorem of b.v.gnedenko}}. בשנת [[1958]] עלה לישראל והחל לעבוד ב{{ה|מכון לסיבים ומוצרי יער}} (לימים [[המכון הישראלי לסיבים]]) במושבה הגרמנית בירושלים, במסגרתו פרסם מספר מחקרים{{הערה|A contribution to the study of random degradation of chain polymers}}. בשנת 1964 מונה למרצה בכיר באוניברסיטה העברית{{הערה|{{דבר||מינויים חדשים באוניברסיטה|1964/08/2319640823|0052567}}}} ובתחילת 1969 הועלה לדרגת פרופסור חבר{{הערה|{{דבר||העלאות ומינויים באוניברסיטה|1969/02/1919690219|0050258}}}} ו[[פרופסור מן המניין]] בשנת 1978. פרש לגמלאות בשנת 1984.

נישא לפניה, ולזוג נולדו שני בנים, גיורא וגילי. בנו, {{יזכור|96595|גיורא מייזלר}} הוכרז כ[[נעדר (צבא)|נעדר]] בתחילת [[מלחמת יום הכיפורים]], לאחר שהטנק שלו נפגע. עדות של חבר ילדות שטען שפגש אותו שבוע לאחר מכן, עוררה תקווה שמא הוא עדיין בחיים{{הערה|{{מעריב|מנחם שמואל|מי ראה את גיורא מייזלר?|1974/03/0619740306|01902125}}}}. דוד מייזלר השקיע מאמצים רבים בניסיון לאתר את בנו, עד שביוני 1975 זוהתה אחת הגופות שהוחזרה על ידי המצרים כשל גיורא{{הערה|{{מעריב||זוהתה גופת חלל צה"ל גיורא מייזלר|1975/06/1219750612|001089}}}}. גילי, בנו השני של מייזלר, יצר [[סרט תיעודי]], בשם "[[גחליליות (סרט)|גחליליות]]", המספר את סיפור החיפושים של מייזלר אחר בנו. החל מ-[[17 באוקטובר]] 2013 העלה גילי מייזלר לאינטרנט את יומן החיפושים אחר גיורא{{הערה|[http://yoman73.co.il/ יומן החיפושים אחר גיורא]}}, שכתב דוד מייזלר. היומן כלל 650 עמודי מחברת, והועלה לרשת לפי קצב כתיבתו, באיחור של 40 שנה.