המכון למורשת בן-גוריון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
המקשר (שיחה | תרומות)
עדכון
מ עדכון ערכים בעלי עיתונות יהודית היסטורית בפרמטרים חדשים (תג)
שורה 10:
==היסטוריה==
המכון למורשת בן-גוריון פועל מכח [[חוק דוד בן-גוריון]] משנת [[1976]], שקבע את הקמתו של מוסד להנצחת זכרו ומורשתו של בן-גוריון בשדה בוקר, לצד שימור ביתו וספרייתו ב[[בית בן-גוריון]] ב[[תל אביב]]. החוק קבע כי על המכון לשמר את הצריף בו חי בן-גוריון ואת ספרייתו וכן להקים "ארכיון ומרכז למחקר, להוראה ולכינוסים". כדי לפקח על פעולתו הוקמה ועדה ציבורית וועד מנהל. בוועדה הציבורית חברים בין היתר נציגים של [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], [[יד דוד בן-גוריון]] וקיבוץ [[שדה בוקר]].
בראש הוועד המנהל עמד משך שנים רבות [[חיים ישראלי]] שהיה איש [[משרד הביטחון]]. בראש המכון עמד [[גרשון ריבלין]] שעסק במקביל בייסודה של המחלקה להיסטוריה של עם ישראל ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]] ובעריכתם של יומני בן-גוריון{{הערה|{{דבר|משולם עד|מורשת ב"ג בשדה בוקר|1979/07/1119790711|00807110}}}}. סגנו והממונה על הקמת הארכיון היה ד"ר [[יגאל דוניץ]] ששימש כעוזרו של בן-גוריון בשנותיו האחרונות וחקר בעבודת הדוקטורט שלו את השפעתה של הציונות הרוחנית מבית מדרשו של [[אחד העם]] על בן-גוריון. השניים הפכו את צריף בן-גוריון ל[[מוזיאון]] והקימו במבנה הספרייה של מדרשת בן-גוריון הצופה על אחוזת הקבר מרכז חינוכי, מרכז מחקר אקדמי וארכיון.
בשנים הראשונות התמקדה עבודתו של המכון בריכוז כתביו של בן-גוריון על מנת ליצור מעין גרסה ישראלית של מוסד [[הספריות הנשיאותיות בארצות הברית|הספרייה הנשיאותית בארצות הברית]]. בהמשך הוקמה גם הוצאת ספרים אקדמית שפעלה להוצאה לאור של מחקרים העוסקים במדינת ישראל ובציונות.
בשנת [[1982]] נחתמה אמנה בין המכון לבין אוניברסיטת בן-גוריון במסגרתה לקחה על עצמה האוניברסיטה את הפעילות המחקרית במכון. בשנים הבאות לבש המכון אופי כפול של מכון חינוכי ומכון מחקר והועסקו בו לצד אנשי חינוך גם כמה מחוקריה המרכזיים של ישראל והציונות שיסדו את התחום של [[לימודי ישראל]]. בין מנהלי המכון בתקופה זו: [[טוביה פרילינג]], [[עופר שיף]] ו[[פולה קבלו]]. בתהליך הדרגתי נפרד המכון למורשת מ[[מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות]] שהפך למוסד מחקר עצמאי הכולל תוכנית לתואר ראשון, תוכנית לתואר שני, מרכז ללימודי ישראל בו משתלמים דוקטורנטים ופוסט-דוקטרנטים והוצאת ספרים אקדמית. הארכיון נותר כיחידה משותפת לשני המכונים.