חולות ניצנים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ כאן זו אנציקלופדיה ולא אתר חדשות. כאשר תתקבל החלטה אפשר לעדכן, לא לפני
מ עדכון ערכים בעלי עיתונות יהודית היסטורית בפרמטרים חדשים (תג)
שורה 12:
באזור ניצנים התרחשו [[קרב]]ות מרכזיים ב[[מלחמת העצמאות]], שבמהלכם כבש [[הצבא המצרי]] את האזור, ובפרט את קיבוץ [[ניצנים]], ולאחר מכן גורש בידי [[צה"ל]].
 
בשנת 1962 זוהה אזור ניצנים ביחד עם שלושה אתרים אחרים לחוף הים התיכון, כמתאים להקמת כור גרעיני{{הערה|{{דבר|דוד מושיוב|לא שאלת יוקרה|1972/11/1519721115|00803109}}}} משולב לאספקת חשמל והתפלת מי ים{{הערה|{{דבר||האם כדאי יהיה להמתיק מי ים בכור גרעיני דו תכליתי?|1966/03/1019660310|01900177}}}}. בשנת 1974 התקדמו הדיונים להקמת כור גרעיני בישראל וניצנים נחשב לאתר המוביל{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|ראשי רשויות בדרום נגד הקמת כור גרעיני|1974/12/3019741230|01204126}}}}. במקום בוצעו בדיקות גאולוגיות מחשש שבקע בים או תנודות קרקע בקרבת חולות ניצנים יסכנו את הכור{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|"בקע בים" מעמיד בספק הקמת כור גרעיני בניצנים|1975/06/1919750619|001034}}{{ש}}{{מעריב|עמוס לבב|תנודות קרקע בחוף ניצנים מטילות בספק בטיחות הכור|1976/07/1819760718|01106103}}}}. באוגוסט 1980 הוחלט סופית שלא להקים בחולות ניצנים כור גרעיני, בגלל הקרבה למרכזי אוכלוסייה{{הערה|{{מעריב|שמעון רפפורט|בניצנים לא תוקם תתנת כח גרעינית|1980/08/0619800806|01613141}}}}.
בעקבות [[תוכנית ההתנתקות]] הועלתה הצעה להעתיק את כל יישובי [[גוש קטיף]] לאזור ניצנים, וליישבם בארבעה יישובים באזור. תוכנית זו זכתה להתנגדות רבה מצד ארגוני [[איכות הסביבה]], אך לתמיכתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[אריאל שרון]], שהכריז שיש להקל על המתיישבים המפונים ככל האפשר. תוכנית התיישבות במתחם ניצנים גררה ספקות רבים לגבי עתיד ה[[דיונה|דיונות]] הייחודיות בישראל. מתחם ארבעת היישובים על פי התוכנית היה אמור לקום על כ-500 דונם בלבד, אך רבים מהמפונים רצו לייעד עוד כ-4,500 דונם גם ל[[חקלאות]], דבר שהיה גורם להרס הדיונות ולהרס שמורת הטבע. כתוצאה ממאבק סביבתי, נבנה בסופו של דבר יישוב אחד בלבד - [[באר גנים]], ובנוסף הורחב היישוב [[ניצן (יישוב)|ניצן]], שניהם על חשבון שטחים חקלאיים.