קטאנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
'''קַטָאנַה''' (ב[[יפנית]]: '''[[刀]]''') היא [[חרב יפנית]] ארוכה, אם כי בשפה היפנית המילה היא שם כללי לכל [[חרב]], וגם ל[[סכין]].
 
כאשר דנים בקטאנה, לרוב הכוונה היא ל'''אוצ'יגטאנה''', החרב המסורתית שבה השתמשו ה[[סמוראי]]ם - חרב מעוקלת, בעלת [[להב]] חד-צדדי ו[[ניצב (חרב)|ניצב]] ארוך המאפשר אחיזה בשתי הידיים, כיוון שמשקלה נע בין 1 [[קילוגרם]] עד 1.5 [[קילוגרם]]. אורך הלהב נע בדרך כלל בין 60 ל-80 [[סנטימטר]]ים. בדרך כלל הסמוראים חגרו את הקאטנה יחד עם [[ואקיזאשי]] (חרב יפנית קצרה). שילוב זה של שתי החרבות נקרא "דאישו" (daisho), וייצג את [[מעמד]]ו ה[[חברתי]] של הסמוראי. הנדן של הקאטנה נקרא "סאיה" (saya). בדרך כלל מחזיקים את הקטאנה בשתי ידיים, אך ניתן להחזיקה גם ביד אחת, וחוגרים אותה כך שהלהב פונה כלפי מעלה. השימוש העיקרי בקטאנה לא היה בשדה הקרב - אליו הסמוראים יצאו חמושים ב[[יומי]] ([[חץ וקשת|קשת]] יפנית) וב[[יארי]] ([[חנית]] יפנית), בעוד החרב המעוקלת, שעיקולה משפר את יכולות השיסוף שלה אך מקשה עליה לחדור שריון, שימשה בעיקר כ[[סמל סטטוס]] המסמל את מעמד הסמוראים כמו גם נשק להגנה עצמית בחיים האזרחיים.
 
הקטאנה פותחה ביפן ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]]{{הערה|טרנבול 2010, עמ' 22. שם נקובה השנה 1400 אך ככל הנראה מדובר בעיגול כלפי מעלה.}} והחליפה בהדרגה את חרב ה'''[[טאצ'י]]''' (ביפנית "חרב גדולה") שדמתה לה במראה אך הייתה מעוקלת וארוכה יותר עם [[להב]] עם קצה חיתוך באורך 80 [[סנטימטר]]. פרט לגודל הן גם נבדלו באיכות המתכת ובאופן החגירה: הטאצ'י נחגרה כך שהלהבה פונה כלפי מטה. במהלך המעבר מהטאצ'י לקטאנה היו מקרים רבים בהם חרבות טאצ'י קוצרו והוסבו לחרבות קטאנה. ניתן לקבוע האם החרב חושלה כטאצ'י או כקטאנה לפי מיקום [[חתימה|חתימת]] האומן שחישל את החרב ב-tang, בסיס הלהב שמושחל לתוך ה[[ניצב (חרב)|ניצב]]. על החתימה לפנות כלפי חוץ כשהחרב חגורה, ולכן אופן החגירה השונה של החרבות הוביל למיקום חתימה שונה.