אוניות הקו בצי הבריטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: $1מאוד ; בעיה; לעתים; רישיו$1; תאורטי; |
מ תיקון הפניה לדף פירושונים - Wikipedia Cleaner 0.21 |
||
שורה 79:
במאה ה-18 כמעט ולא היו ידועות שיטות לשימור מזון, ולפיכך מגוון המזון שעמד לרשות הצוות היה מצומצם מאד: בשר שהומלח ונשמר לזמן רב, [[שיבולת שועל]] וסוגי [[גבינה]] שניתן היה לשמר, וכן לחם שנקרא hardtack, שהיה למעשה מעין קרקר, עשוי מקמח, מים ומלח, שנאפה כמה פעמים והיה קשה ועמיד מאד. תנאי השימור היו גרועים ופרימיטיביים. הלחם היה נגוע, לעתים קרובות, ב[[עובש]] ובתולעים, והבשר היה קשה לאכילה. כאשר מזג האוויר היה סוער כובתה האש במטבח הספינה (מחשש לדליקה העלולה להיגרם מהתהפכות התנור עקב טלטולי הספינה), ואז לא ניתן היה לבשל את הבשר כלל, וזה הוגש קשה וכמעט בלתי אכיל.
מים נשמרו בחביות עץ, ואיבדו את טריותם תוך זמן קצר. קפטיינים נצטוו לחדש את מלאי המים בתכיפות, ככל שניתן. במקביל, חולקה למלחים [[בירה]], או [[יין]], ובנוסף, קיבלו אנשי הצוות [[רום]], שעורבב בשלושה חלקים מים. התערובת נקראה [[גרוג]]. מכיוון שאנשי הצוות הפכו עמידים ל[[משקה חריף|אלכוהול]], הם נטו לצבור את מנות האלכוהול שלהם ולשתות מנה של מספר ימים בפעם אחת. כמות המשקה, אשר איפשרה למלחים להשתכר, פגעה בצייתנותם ובנימוסייהם כלפי מפקדיהם. הגרוג, אשר התקלקל אם נצבר לאורך זמן, גרם לצוברי המשקה לחוש ברע, והביאם לאגף החולים, שלא היה מקום נעים. כך נמנעה צבירת המשקה.
הצי הבריטי הקפיד לחלק [[לימון|לימונים]] ו[[תפוז|תפוזים]] למלחיו, כדי למנוע [[צפדינה]]; מכאן נגזר הכינוי limey למלחים בריטיים.
| |||