צירי הלידה – הבדלי גרסאות

לרוב הצירים מתוארים על ידי נשים כתחושה של 'חגורת כאב', שמתחילה בגב ועוברת קדימה לבטן, או כאבים דמויי כאבי מחזור בעצימות גבוהה מאד. צירי הלידה גורמים גם להתקשות של הבטן, ובלשון [[חז"ל]] מכונים קישוי.<ref>{{תלמוד בבלי|נידה|לו|ב}}</ref>

בהגיע שלב הלידה עצמה, הצירים נעשים סדירים, וככל שהלידה מתקרבת כך הם נעשים תכופים יותר וכואבים יותר. פעמים רבות מתרחשת בשלב זה [[ירידת מים]]. הצירים ממשיכים עד שיש מחיקה מלאה של צוואר הרחם ופתיחה מלאה. בשלב הזה, הצירים הופכים לצירי לחץ.

לעיתים קרובות מתפתחים צירים מדומים (נקראים גם 'צירי ברקסטון היקס') שאינם מובילים ללידה באופן מיידי. צירים מדומים מתאפיינים בכך שאינם סדירים ואינם מתחזקים עם הזמן, שכיבה ומנוחה עשויות להפסיקם, הצירים מורגשים בקדמת הבטן, וכמו כן צוואר הרחם אינו נפתח או נמחק בעקבותיהם. צירים מדומים יכולים להופיע כבר בטרימסטר השני של ההיריון.

ישנן שיטות שונות להתמודדות עם כאב הצירים חלקן מבוססות על הרגעת היולדת לשם הפרשת ההורמון [[אוקסיטוצין (הורמון)|אקסיטוצין]] המסייע בקידום הלידה, חלקן מבוססות על לחיצות באזורים שונים בשילוב נשימות מיוחדות, או על עמידה בתנוחות מסוימות, חלקן מבוססות על כניסה לאמבטיית מים או התזת מים על הגוף, וחלקן מבוססות על מכשיר חשמלי (טנס) שמבצע פולסים חשמליים שמעודדים הפרשת [[אנדרופינים]] ובכך יוצרים אפקט [[אלחוש]] המיקל על כאב הצירים.