עיסאוויה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: סיור וירטואלי בעיסאווהי עם "עיר עמים"
מ עדכון ערכים בעלי עיתונות יהודית היסטורית בפרמטרים חדשים (תג)
שורה 21:
ב[[מפקד 1922]], שנערך על ידי שלטונות [[המנדט הבריטי]], מנתה אוכלוסיית הכפר 333 תושבים, כולם מוסלמים{{הערה|Barron, 1923, Table VII, Jerusalem Subdistrict, Mandatory Palestine, p. [https://archive.org/stream/PalestineCensus1922/Palestine%20Census%20(1922%29#page/n16/mode/1up 14]|כיוון=שמאל}}, וב[[מפקד 1931]] היא גדלה ל-558 תושבים אשר שכנו ב-177 בתים, מהם 7 תושבים נוצרים{{הערה|Mills, 1932, p. [https://archive.org/details/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas 40]|כיוון=שמאל}}.
 
על-פי הערכה של שלטונות המנדט הבריטי, התגוררו בעיסאוויה בשנת 1940 כ-650 תושבים. בספטמבר 1947 דחו תושבי עיסאוויה את הצעת השלטון הבריטי לכונן בכפר [[מועצה מקומית]] נפרדת בטענה שהם רואים בכפרם חלק בלתי נפרד מ[[ירושלים]]{{הערה|{{דבר||אינם רוצים במועצות מקומיות|1947/09/3019470930|0031044}}}}. במאי 1948 הוערך מספר התושבים בעיסאוויה בכ-950.
 
===ממלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים===
עם פרוץ קרבות [[מלחמת העצמאות]] באזור, עזבו תושבי הכפר את בתיהם למקום בטוח יותר ומדי פעם הגברים חזרו לבדוק את מצב הרכוש{{הערה|שם=ריילי|Report of general Riley from May 14, 1953, in '''United Nations Peacekeeping, 1946-1967: The Middle East''', pages 118-119}}. ב־[[7 ביולי]] [[1948]], במהלך מלחמת העצמאות, הוכלל עיסאוויה ב[[אזור מפורז|שטח המפורז]] הישראלי של [[הר הצופים#מלחמת העצמאות|מובלעת הר הצופים]] בהסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של [[הלגיון הערבי]] בתיווכו של [[האו"ם]]. ההסכם אושר מחדש במסגרת [[הסכמי שביתת הנשק]] בתום מלחמת העצמאות. על פי ההסכם, הוגבל מספר תושבי הכפר לזה שהתקיים בעת חתימת ההסכם והוסכם שכל גידול באוכלוסיית הכפר מותנה בהסכמת שני הצדדים{{הערה|[http://books.google.com/books?id=e93JIwTBjHgC&pg=PA20 The Jerusalem question and its resolution: selected documents], page 20|כיוון=שמאל}}. ישראל טענה כי משמעות ההסכם היא שהותר ל-150 נפש לחזור להתגורר בבתים במקום, אולם משקיף האו"ם, [[ויליאם אדוארד ריילי]], קבע שמשמעותו היא שהותר ל-150 גברים לחזור עם משפחותיהם לכפר{{הערה|שם=ריילי}}.
 
לאחר מלחמת העצמאות סבל הכפר ממחסור במים ומכלית של האו"ם הייתה מביאה מי שתייה לכפר מדי יום{{הערה|שם=יוני58}}. בשנים הראשונות הרשתה ישראל לתושבי עיסאוויה לעבור בשביל סמוך להר הצופים. אולם לאחר תקריות ירי על עמדות ישראליות בהר הצופים, שלהערכת שלטונות ישראל השתתפו בה גם תושבים מעיסאוויה, הודיעה ישראל כי לא תאפשר יותר לתושבי עיסאוויה לעבור בשביל הסמוך להר הצופים. ישראל גם דרשה מהאו"ם לחפש כלי נשק בכפר המפורז, אולם העריכה שבקשתה לא תיענה{{הערה|שם=יוני58|{{דבר||עשרות ערבים הונסו משטחינו בהר הצופים|1958/06/0319580603|0011010}}}}. תושבי עיסאוויה שהיו אזרחים ירדנים{{הערה|{{דבר|אמנון קפליוק|שלושה שבועות על הר הצופים|1954/11/1919541119|01501145}} ({{דבר||המשך|1954/11/1919541119|01600146}})}} מצאו את פרנסתם בתוך הכפר וב[[מזרח ירושלים]] הסמוכה.
 
===לאחר איחוד ירושלים===