סרבן מצפוני – הבדלי גרסאות

נוספו 14 בתים ,  לפני 4 חודשים
מ
לשרות > לשירות (דרך WP:JWB)
מ (הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג))
מ (לשרות > לשירות (דרך WP:JWB))
[[קובץ:shministim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"מסרבים להיות פושעי מלחמה" הפגנה של מכתב השמיניסטים מול ביתו של הרמטכ"ל דני חלוץ]]
'''סרבן מצפוני''' הוא יחיד הטוען לזכות [[סרבנות|לסרב]] ל[[גיוס חובה|שירות צבאי]] על בסיס [[חופש המחשבה]], טעמי מצפון ו/או דת. חלק מן הסרבנים המצפוניים מבססים את זכותם על פרשנות סעיף 18 ב[[אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות]], טענה שהתקבלה בחלק ממדינות העולם, אף שהאמנה אינה מכירה במפורש בזכות זו{{הערה|[http://www.ohchr.org/EN/Issues/FreedomReligion/Pages/IstandardsI3k.aspx Conscientious objection], United States Human Rights.}}. בחלק ממדינות העולם ניתנת לסרבני מצפוני האפשרות לשרותלשירות אזרחי, כתחליף לשרותלשירות צבאי. חלק מהסרבנים המצפוניים רואים בעצמם [[פציפיזם|פציפיסטים]], או בעלי עמדה של אי-התערבות, אי-התנגדות, ואנטי-[[מיליטריזם]].
 
הגדרת סירוב מטעמי מצפון הורחבה באופן רשמי ב-8 במרץ 1995 בהחלטה 1995/83 של [[נציבות האומות המאוחדות לזכויות אדם]]{{הערה|גוף זה הוחלף בשנת 2006 על ידי [[מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם]]}} אשר קבעה כי "אין למנוע מבני אדם החייבים בשרות צבאי את הזכות לסרוב מטעמי מצפון לשרותלשירות צבאי"{{הערה|1=[http://www.refworld.org/cgi-bin/texis/vtx/rwmain?page=topic&tocid=4565c22523&toid=4565c25f2c9&docid=3b00f0d220&skip=0 Conscientious objection to military service]. refworld, UNHCR}}. קביעה זו אושרה פעם נוספת בשנת 1998 כאשר מסמך נציב האו"ם לזכויות אדם פרסם את המסמך: "סרבנות מצפונית לשרותלשירות צבאי, החלטה 1998/77 של נציבות האומות המאוחדות על זכויות אדם" ובו הכיר באופן רשמי ב"בני אדם הנמצאים בשרות צבאי ועשויים לגבש סרבנות מטעמים מצפוניים."{{הערה|[http://www.unhchr.ch/Huridocda/Huridoca.nsf/0/5bc5759a53f36ab380256671004b643a?Opendocument Conscientious objection to military service: Commission on Human Rights resolution 1998/77]. United Nations Commissioner for Human Rights.}}{{הערה|1=[http://www.refworld.org/cgi-bin/texis/vtx/rwmain?docid=3b00f0be10 Conscientious objection to military servic]. E/CN.4/RES/1998/77, refworld, UNHCR.}}.
 
==האומות המאוחדות==
בשנת 1974, בעת שנשא הרצאה לכבוד קבלת [[פרס נובל לשלום]], אמר עוזר [[המזכיר הכללי של האומות המאוחדות]], [[שון מקברייד]]: "לזכויות המקודשות בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ניתן להוסיף זכות אחת רלוונטית. זוהי 'הזכות לסרב להרוג.'"{{הערה|Seán MacBrid, [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/peace/laureates/1974/macbride-lecture.html The Imperatives of Survival]. nobelprize.org, December 12, 1974.}}.
 
בשנת 1976 נכנסה לתוקף [[אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות]]. אמנה זו מבוססת על ההכרזה לכל באי עולם ונוסחה לראשונה בשנת 1966. מדינות אשר חתמו על האמנה מחויבות להוראותיה. סעיף 18 לאמנה פותח במילים: "לכל אדם הזכות לחופש המחשבה, המצפון והדת..."{{הערה|[http://www.ohchr.org/EN/ProfessionalInterest/Pages/CCPR.aspx International Covenant on Civil and Political Rights]}}. אולם האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות לא דנה במפורש בסרבנים מצפוניים על רקע התנגדותן של חלק מן המדינות החברות להכרה בזכות זו בטענה כי שרות צבאי הוא בגדר חובה מוסרית וכי סרוב לשרותלשירות עלול לסכן את [[שלום הציבור]] בעיתות מלחמה{{הערה|[http://www.wri-irg.org/books/co-guide-un.htm A Conscientious Objector's Guide to the UN Human Rights System]. War Resisters' International, May 1, 2000}}.
 
ב-30 ביולי 1993 פורסמה באומות המאוחדות הבהרה מפורשת של האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, בידי [[ועדת האו"ם לזכויות אדם]], ולפיה: "האמנה אינה מתייחסת ישירות לסרבנות מצפונית, אולם הוועדה מאמינה כי ניתן להסיק קיומה של זכות כזו מסעיף 18, בכך שהחובה לעשות שימוש בכוח קטלני עלולה ליצור קונפליקט חמור עם חופש המצפון והזכות לבטא את דתו ואמונתו של הפרט."{{הערה|[http://www2.ohchr.org/english/issues/religion/I3k.htm Conscientious objection: Human Rights Committee general comment 22]. Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights}}. בשנת 2006 החליטה הוועדה ברוב דעות כי קיימת זכות לסרבנות מצפונית מכוח סעיף 18 לאמנה{{הערה|[http://www.bayefsky.com/pdf/korea_t5_iccpr_1321_1322_2004.pdf Conscientious objection on the basis of genuinely-held religious beliefs to enlistment in compulsory military service], Human Rights Committee, January 27, 2007.}}.
 
בשנת 1998 שבה נציבות האומות המאוחדות לזכויות אדם על הצהרות מוקדמות יותר שפורסמו מטעם האו"ם והדגישה כי על המדינות החברות "...להימנע מלהטיל על סרבנים מצפוניים עונשי מאסר וענישה חוזרת ונשנית על שהם מסרבים לבצע שרות צבאי, ומזכירה כי אין למצוא אדם אשם או נושא בעונש על עבירה שעליה כבר הורשע, או זוכה, בדין חלוט בהתאם לחוק וההליך הפלילי בכל מדינה."{{הערה|[http://www.unhchr.ch/Huridocda/Huridoca.nsf/0/5bc5759a53f36ab380256671004b643a?Opendocument Conscientious objection to military service: Commission on Human Rights resolution 1998/77], para. 5}}. באותו מסמך מעודדת הנציבות את המדינות החברות להעניק מקלט לפליטים שנמלטו מארצם על רקע סירובם לשרותלשירות צבאי מטעמי מצפון.
 
==מניעי דת נוצריים==
הנימוקים להתנגדות לשרותלשירות צבאי הם רבים ומגוונים. רבים מן הסרבנים המצפוניים תולים את התנגדותם על בסיס דת. אלה הדבקים ב[[אוניברסליזם יוניטריאני]] מתנגדים למלחמה על יסוד העיקרון השישי ולפיו: {{ציטוטון|המטרה של קהילה בינלאומית עם [[חירות האדם|חירות]], [[שלום]] וצדק לכל}}. [[כנסיות נוצריות]] פציפיסטיות בהן: [[אגודת הידידים]] (הקווייקרים), [[מנוניטים]], וה[[אמיש]], מתנגדים למלחמה על יסוד האמונה כי האמונה הנוצרית אינה מתיישבת עם פעולה לוחמנית כיוון ש[[ישו]] עודד את מאמיניו לאהוב את אויביהם ולהתנגד למעשי אלימות. מאז [[מלחמת האזרחים האמריקאית]] נודעו חברי [[הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי]] בהתנגדותם להשתתפות בכוחות הלוחמים ובחרו לעבוד בבתי חולים ובתפקידי חובשים ולא בתפקידים קרביים, זאת בעידוד הכנסייה. חברי [[עדי יהוה]] ו[[אחוות ישו]], אף שאינם פציפיסטים במובן המלא של המונח, נמנעים מללמוד את אמנות הלחימה.
 
==ראו גם==