שמואל (שמיל) גולן – הבדלי גרסאות

שמיל התגייס ל[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] בשנת [[1964 בישראל|1964]] ושירת כ-31 שנים. שמיל התגייס לנח"ל מתוך כוונה להצטרף לחבריו בגרעין "הנוער העובד" להקמת בירנית. לאחר [[טירונות (צה"ל)|טירונות]] ו[[קורס מ"כים]] הצטרף ל[[נח"ל מוצנח|נחל המוצנח]], סיים [[קורס קציני חי"ר]] ושב ליחידתו. במהלך אחת הצניחות נפצע שמיל בגבו והוגדר כ"פסול צניחה". כיוון שלא רצה לשרת ביחידה עורפית, הועבר על פי בקשתו כ[[סג"ם]] צעיר לגולני.<br />ב[[מלחמת ששת הימים]] היה שמיל [[סמ"פ]] של פלוגה א' תחת פיקודו של [[אהרון ורדי|אהרן ורדי]] ב[[גדוד 12]] של [[חטיבת גולני|גולני]]. במסגרת ההבקעה של [[צה"ל]] ב[[רמת הגולן]] ב[[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|חזית הסורית]], גדוד 12, תחת פיקודו של [[סא"ל]] [[משה קליין|מוסה קליין]], הופקד על כיבוש מוצב [[קרב תל פאחר|תל-פאחר]]. עם הגדוד לחם שמיל בקרב תל פאחר אשר נערך בשעות אחר הצהריים ב-[[9 ביוני]] [[1967]], במהלך הקרב, ולאחר שמתוך שבעת ה[[זחל"ם|זחל"מים]] של פלוגה א' נפגעו ארבעה, אסף שמיל לוחמים כשירים בשלושה זחל"מים נוספים, והוביל הסתערות באש בדרך העוקפת את המוצב מצפונו. גם לכוח הזה היו נפגעים, אולם הוא הגיע למוצב והצטרף ללחימה. התקפות אלה השלימו את כיבוש התל הדרומי, אולם לא היה בכך די להכריע את הקרב בתל הצפוני. תוך כדי לחימה, נפצע שמיל מכדור שפגע בכתפו ויצא דרך גבו. הוא לא יכול היה לירות אבל המשיך לתפקד עם יד כמעט משותקת, סירב להתפנות והמשיך בלחימה ועסק בפינוי נפגעים אחרים. על מעשה זה הוענק לו [[עיטור המופת]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.gvura.org/a3959-סגן-שמואל-גולן-גולדברג|הכותב=|כותרת=סגן שמואל גולן (גולדברג)|אתר=אתר הגבורה|תאריך=}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=[[אהרון ורדי]]|שם=בדרכים לא סלולות|מקום הוצאה=|מו"ל=הוצאת אוריון|שנת הוצאה=נובמבר 2017|עמ=46-57}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://naamoush.wordpress.com/2016/08/28/קולות-מ-67-גדוד-12-תל-פאחר/|הכותב=|כותרת=קולות מ-67: גדוד 12 / תל פאחר|אתר=נעמוש / הרמה הסורית / מלחמת ששת הימים|תאריך=28 באוגוסט 2016}}</ref><ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=ג'ני אלעזרי|שם=מל"ח הארץ|כתב עת="על השרון"|עמ=78-83|שנת הוצאה=12 באפריל 2002}}</ref>. לשמיל הייתה ביקורת רבה על ההכנות לקרב ועל ניהולו והוא טען כי בפיקוד החטיבה לא התעניינו בקרב הזה בכלל, התכנון והשליטה היו כישלון מוחלט, לא היה תדריך לפני היציאה ולא נעשה תחקיר כי לבכירים לא היה נוח עם השאלות הרבות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אבי צור|שם=מי שנלחם בתל-פאחר שותק|כתב עת=ביטאון הלוחם|עמ=18-26|שנת הוצאה=יוני 2002}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://naamoush.wordpress.com/2014/03/13/לא-היה-שום-ניהול-קרב/|הכותב=דני ביזר ושלמה מן|כותרת="לא היה שום ניהול קרב" - שמיל גולן, סמ"פ א', תוקף ללא הנחות את מקבלי ההחלטות בכיבוש תל פאחר (חלק ב' של הראיון)|אתר=אתר נעמוש|תאריך=13 במרץ 2014}}</ref>.

 

 

ב[[מלחמת יום הכיפורים]], הוא נקרא בעת לימודיו באוניברסיטה לפקד על גדוד קציני [[חיל רגלים|חי"ר]] ב[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] שהיה מורכב מיוצאי גולני, צנחנים וסיירות שונות. עם הגדוד לחם שמיל ברמת הגולן, משם עבר לסיני ומשם לאזור שממערב ל[[תעלת סואץ]], והיה בין כובשי [[ג'בל עתקה]] אשר שלט על העיר [[סואץ (עיר)|סואץ]]. בקרב על ג'בל עתקה נפצע שמיל פעם נוספת מרסיסים בגבו<ref name=":1" />.