תאוריה ביקורתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תקלדה
עריכה, עיצוב
שורה 1:
'''תיאוריה ביקורתית''' (קיצור של המושגים: '''תאוריה ביקורתית של החברה''' או '''תאוריה חברתית ביקורתית''', ב[[אנגלית]]: Critical theory או Critical sociology) היא מושג ב[[סוציולוגיה]] וב[[פילוסופיה]], אשר נעשה בו שימוש על ידי [[אסכולת פרנקפורט]], הרשת החברתית והאינטלקטואלית שלהם, ואלה שהושפעו מהם באופן אינטלקטואלי, על מנת לתאר את עבודתם שלהם, המוכוונת לעבר שינוי חברתי רדיקלי, ולשם הבחנה מ[[תאוריה]] מסורתית, כלומר תאוריה במובן ה[[פוזיטיביזם|פוזיטיביסטי]], ה[[מדע]]י, או התצפיתי הטהור. ב[[ספרות]], ב[[ביקורת ספרות|ביקורת הספרות]] וב[[לימודי התרבות]], "תאוריה ביקורתית" משמשת במובן אחר – תאוריה המשמשת לביקורת.
 
המושג תאוריה ביקורתית, במובן ה[[סוציולוגיה|סוציולוגי]], הפילוסופי או במובן הלא ספרותי, מאגד כיום בצורה רופפת סוגים שונים של עבודות, כגון אלו של אסכולת פרנקפורט, [[מישל פוקו]], [[פייר בורדייה]], ושל התאוריה ה[[פמיניזם|פמיניסטית]]. המשותף לעבודות אלה הוא עניינן בביקורת על שליטה, באינטרס בשחרור, ובמיזוג בין ניתוח סוציולוגי-תרבותי, הסבר, ופירוש יחד עם ביקורת סוציולוגית־תרבותית; בין הוגים הבולטים של התיאוריה ניתן למנות גם את [[מקס הורקהיימר]], [[ולטר בנימין]], [[תיאודור אדורנו]], [[הרברט מרקוזה]] ו[[יורגן הברמאס]].
 
== היסטוריה ==
שורה 16:
 
תאוריה ביקורתית שלישית שדנה בתקשורת היא [[אסכולת פרנקפורט]]. בהקשר של תקשורת אסכולה זו מדברת על "[[תודעה כוזבת]]" שאמצעי תקשורת יוצרים בקרב הציבור. האסכולה טוענת שתרבות ההמונים מספקת את הנאותיו המיידיות של הפרט, וכך מסיחה את דעתו מההבדלים החומריים בינו לבין המעמד השליט. היא יוצרת תודעה של שפע רב, וכך אנשים בעצם לא שמים לב לבעיה הקיימת. התקשורת מדברת על בעיות חיצוניות מחוץ למדינה, או מראה תוכניות שבהן גם החלשים ביותר בחברה מצליחים, וכך נוצרת מחשבה שכולם יכולים להצליח, ואין צורך לפנות למהפכה שמרקס חזה, בגלל מסרים שהטמיעה התקשורת.
 
== הוגים בולטים ==
* [[מקס הורקהיימר]]
* [[ולטר בנימין]]
* [[תיאודור אדורנו]]
* [[הרברט מרקוזה]]
* [[יורגן הברמאס]]
* [[מישל פוקו]]
* [[פייר בורדייה]]
 
== ביקורת ==