מצב צבירה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: המונחים התכה והמסה חופפים חלקית
ביטול גרסה 33283680 של La Nave Partirà (שיחה) ביטול חלקי. גם במקור עצמו מפרידים במפורש בין "לשון מקצועית" לבין "הלשון הכללית". הערך הזה הוא מקצועי ומתאר מונחים פיזיקליים. הוספת פרק הערות שוליים
שורה 2:
'''מצב צבירה''' של [[חומר]] הוא אחד מה[[מצב (תרמודינמיקה)|מצב]]ים או ה[[פאזה (חומר)|פאזות]] הבסיסיים והעיקריים של החומר, שניתן להבדיל ביניהם באופן [[אינטואיציה|אינטואיטיבי]]. לחומר ארבעה מצבי צבירה הניתנים לצפייה בחיי היום-יום והם: [[מוצק]], [[נוזל]], [[גז]] ו[[פלזמה (מצב צבירה)|פלזמה]]. קיימות פאזות רבות נוספות לחומרים שונים, ולעיתים כדי להבדיל ביניהן נדרשים ידע וכלים מתאימים.
 
חומר יעבור ממצב צבירה אחד לשני בטמפרטורה מסוימת, הנקראת טמפרטורת מעבר. טמפרטורות המעבר שונות עבור כל חומר. עקב החשיבות הרבה של מצבי הצבירה והמעברים ביניהם בחיי היום-יום, לכל מעבר מצב צבירה שם ייחודי: מעבר ממוצק לנוזל נקרא [[התכה]] או(ולא "המסה" (בעבריתכפי יששנקרא חפיפהבשפת מסוימת בין המונחים<ref>היום-יום){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hebrew-academy.org.il/2012/02/14/%D7%94%D7%AA%D7%9B%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%94/|כותרת=התכה והמסה באתר האקדמיה ללשון העברית}}</ref>)}}, מעבר מנוזל לגז נקרא [[התאיידות]]. מעבר מגז לפלזמה נקרא [[יינון]]. גם למעברים ההפוכים שם ייחודי: מעבר מפלזמה לגז נקרא [[רקומבינציה (חשמל)|רקומבינציה]], מעבר מגז לנוזל נקרא [[התעבות]], ומעבר מנוזל למוצק נקרא [[הקפאה]] או התמצקות.
 
טמפרטורת המעבר תלויה גם בסוג החומר אך גם ב[[לחץ]]. בדרך כלל לחץ גבוה יותר יעלה את טמפרטורת המעבר, אך לא תמיד. דוגמה בולטת למקרה ההפוך היא [[האנומליה של המים|התכה של מים]]. את הקשר בין מצבי הצבירה השונים, לחץ וטמפרטורה אפשר לצייר ב[[דיאגרמת פאזות]].
שורה 86:
* [http://astroclub.tau.ac.il/video_h.html#physics הרצאת וידאו: 1001 מצבי צבירה בטבע], באתר [http://astroclub.tau.ac.il/ המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב]
* דוגמה לדו"ח מעבדת חומרים, הטכניון 1995, דימה הופמן, דיאגרמת פאזות: [http://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/physics/מצבי-צבירה-0 מצבי צבירה].
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{בקרת זהויות}}