רובה M14 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebest (שיחה | תרומות) מ וש |
מ תיקון הפניות לדף פירושונים חיל הרגלים |
||
שורה 71:
בעיה נוספת של הרובה הייתה שבגלל הקליבר שנבחר וכוח האש הרב שלו, הירי איתו במצב אוטומטי היה בלתי מעשי וחלוטין לא יעיל. ניתן להבין בעיה זו בכך שה-M14 תוכנן להחליף 4 כלי נשק, שונים מאוד באופיים: [[M1 גאראנד]], [[M1 קרבין]], M3 "רובה גריז" ו[[מקלע|מקלעון]] BAR. הרובה פותח כך על מנת להקל באופן ניכר על ה[[לוגיסטיקה]] בתחום הנשק האישי. למרות שזו הייתה משימה בלתי-אפשרית (ה-M14 נכשל בהחלפת הנשק האוטומטי הקל), בתור [[רובה|רובה מטען]] שאמור להחליף את הגאראנד הוא היה הצלחה גדולה. גם גרסאות המקלעונים שפותחו ל-M14 נכשלו בתפקידם. כדי לענות על הצורך ב[[מקלע]] קל, הכניסו האמריקנים לצידו מקלע קל אמיתי, את ה-[[מקלע M60|M60]].
ה-M14 נשאר הנשק העיקרי של [[חיל רגלים|חיל הרגלים]] האמריקני ב[[מלחמת ויאטנם]] עד להחלפתו ב[[רובה M-16|רובה ה-M16]] ב-[[1964]]. ההחלטה על הזמנת ה-M16 נבעה מלמעלה, כתוצאה משינוי מדיניות של [[מחלקת ההגנה של ארצות הברית]], וגררה זעם רב בקרב החיילים. הללו ראו ב-M16 רובה נחות לעומת ה-M14, כמעט בכל היבט אפשרי (למעט משקל וירי אוטומטי) וזאת מאחר שהדגמים המוקדמים של ה-M16 סבלו ממעצורים רבים, שגרמו בין השאר לאבדות במהלך הקרבות. בנוסף, ה-M16 היה פחות יעיל מה-M14 בחדירת מחסות וכוח העצירה שלו היה קטן יותר. למרות שייצור והפצת ה-M14 הופסקו, חיילים שאחזו ברובה המשיכו להשתמש בו וחלקם אף סרב בהפגנתיות לעבור ל-M16 המועד לתקלות. ברם, ה-M14 לא יצא לגמרי משירות. [[רובה צלפים|רובי הצלפים]] [[רובה M21|M21]] ונגזרתו [[רובה M25|M25]] מבוססים באופן ישיר על ה-M14 ומשמשים עד היום כנשק [[קלע סער|קלעים]] חצי-אוטומטי מדויק.
ההחלטה של משרד ההגנה האמריקני להחליף את הרובה לא הייתה חסרת היגיון. רובה ה-M14 היה מיושן בתכנונו, שכן רובי המטען הכבדים וארוכי הטווח נדחקו הצידה לטובת [[רובה סער|רובה הסער]] המודרני, דוגמת [[AK-47|הקלאצ'ניקוב האוטומטי מודל 1947]] שנהפך לרובה הסטנדרטי של [[הגוש המזרחי]]. רובי ה-M16 ששירתו בויאטנם סבלו מהרבה "מחלות ילדות" ואחרי שפגמים אלה תוקנו, התחבבו רובים אילו על החיילים האמריקנים וגרסאותיהם המתקדמות (M16A2 ומעלה) נחשבים לרובי סער טובים מאוד.
| |||