מיימת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג) |
←סיבות: הוספת שם ההורמון המעורב |
||
שורה 6:
==סיבות==
84% ממקרי המיימת נובעים מ[[שחמת הכבד]]. ה[[לייפת]] המאפיינת את מחלת שחמת הכבד גורמת להפרעה בזרימת הדם בכבד ועלייה בלחץ הדם ב[[וריד שער הכבד|ווריד שער הכבד]]. העלייה בלחץ הדם השערי גורמת ליציאת מים מכלי הדם לחלל הצפק. בנוסף, ירידה בהפרשת [[חנקן חמצני]] בכלי הדם התוך-כבדיים גורמת להתכווצות כלי דם אלה, וזאת בניגוד להפרשת [[חנקן חמצני]] עודפת במערכת הסיסטמית, ובפרט במערכת הקרביים (splanchnic), דבר אשר גורם להרחבת כלי דם ולהצטברות של דם במערכת זו. הרחבת כלי הדם במערכת הקרביים מפחיתה את נפח הדם בפועל המגיע לכליות, אשר פועלות כתוצאה מכך כאילו נפח הדם נמוך (היפוולמיה) ומביאות לאגירת נוזלים ונתרן דרך ההורמון [[אלדוסטרון]]. בדומה לכך, [[אי-ספיקת לב]], [[פריקרדיטיס|פריקרדיטיס קונסטריקטיבית]] ו[[תסמונת באד-קיארי]] עשויות לגרום למיימת.
סיבות נוספות להצטברות מיימת הן פיזור של תאים [[סרטן (מחלה)|ממאירים]] בצפק, זיהום בצפק ומחלות [[לבלב]]. במקרים של פיזור גרורתי לצפק, התאים הממאירים מפרישים נוזל עשיר בחלבון הגורר עמו נוזלים לחלל הצפק. באותו המנגנון, זיהום של חלל הצפק ב[[שחפת]] גורם להצטברות מיימת. מחלות לבלב עלולות גם הן להביא למיימת על ידי דליפה של [[אנזים|אנזימי]] לבלב לחלל הצפק.
| |||