הבקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון ערכים בעלי עיתונות יהודית היסטורית בפרמטרים חדשים (תג) |
היסטוריה , הרחבה, הוספת מקורות |
||
שורה 7:
|סוגה=חדשות
|פורמט=[[ברודשיט]]
}}
[[קובץ:Name road arie grabnov.jpg|שמאל|ממוזער|דף מעיתון הבקר, 1950]]
'''הַבֹּקֶר''' היה [[עיתון]] יומי שיצא לאור בין השנים [[
==היסטוריה==
עיתון "הבֹקר" קם ביוזמת פעילי "החוגים האזרחיים" ב{{ה|יישוב}} - עירוניים, בורגנים ואיכרים שהשתייכו ברובם ל[[המעמד הבינוני|מעמד הבינוני]], בראשות [[ישראל רוקח]] ו[[מאיר דיזנגוף]]. כמשקל נגד לעיתון היומי המוביל ביישוב, "[[דבר (עיתון)|דבר]]" של [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל]], ועיתון "הארץ" שגם היה מזוהה עם "החוגים האזרחיים", אך נחשב מתון וליברלי, ואילו "הבֹקר" ביקש לקדם תפיסה מרכז-ימנית. לצורך הקמת העיתון גויסו תרומות ממספר בעלי הון, בהם: שפטל מירנבורג מבעלי בנק "אגרובנק", התעשיין יצחק ליכטנשטיין, הקבלן דוד אילגובסקי ואחרים{{הערה|שם=נאור|{{קשר1|[[מרדכי נאור]]|"הבוקר" - עתון המרכז והחוגים האזרחיים|29/29_Naor|מאי 2001}}}}.
גרסה נוספת על הנסיבות להקמת העיתון היא של העיתונאי [[בן-ציון כ"ץ]]. לטענתו הוא שיזם את הקמתו, וביקש לייצר עיתון עצמאי שלא יהיה מזוהה פוליטית. פעילי "החוגים האזרחיים" פנו אליו לאחר שהעיתון היה כבר בשלבי הקמה וביקשו להשקיע בו{{הערה| בן-ציון כ"ץ, '''על עיתונים ואנשים''',הוצאת צ'ריקובר, תל אביב, 1983, עמוד 162}}. הוא ביקש לעזוב, לאחר שהבין שהם רוצים שהעיתון יהיה מזוהה עם "הציונים הכלליים", אך שוכנע להשאר ולשמש עיתונאי{{הערה|שם=נאור|}}. עם זאת דיזנגוף כתב בגליון הראשון שהעיתון לא יהיה מזוהה פוליטית. בין היתר כתב:{{ציטוט|
...יש איפוא צורך דחוף ביצירת עיתון, שלא יהא כפות ומשועבד לאיזו מפלגה שהיא, ערוך ומכוון עפ"י "צו מגבוה". עתון כזה צריך להיות ציבורי וראש תפקידו — לשרת את העם, בלי הבדל מעמד. להגן על קניניו הרוחניים, התרבותיים והחמריים. ועודך העיתון ועוזריו לא יהיו תלויים ועומדים בהודאות ובדידקטיבות מ"גבוה": חפשים בדעותיהם וכל עבודתם תעשה לפי הכרתם ומצפונם. מיסדי "הבוקר" אינם שואפים לא לשלטון ולא למשרות צביריות. אין להם כל כונות פרסיות ומפלגתיות|מקור=*{{הבוקר|מאיר דיזנגוף|עיתון חדש|19351011|16}}}}.
לדברי [[מרדכי נאור]] "הבקר" סבל רוב שנותיו מהעדר בסיס כלכלי איתן, ולא אחת עמד בפני סגירה מסיבות כלכליות{{הערה|1=רפי מן, [http://www.the7eye.org.il/articles/pages/070508_mann_papers_of_the_past.aspx כמו בועת סבון], העין השביעית, 7 במאי 2008}}.
"הבקר" חדל להופיע ב-31 בדצמבר 1965. בגליונו האחרון כתב עורך העיתון, [[גבריאל צפרוני]]
סגירת העיתון באה על רקע הקמת מפלגת [[גח"ל]] (גוש חירות ליברלים). המפלגה החדשה ייסדה את עיתון "[[היום (עיתון ישראלי)|היום]]", שהחליף את העיתונים "הבקר" ו"[[חרות (עיתון)|חרות]]", אך הוא לא האריך ימים וב-1969 נסגר גם הוא.
שורה 41 ⟵ 30:
==ספורט הבקר==
ב-[[1936]] נוסף לעיתון מגזין שבועי, בן 4 עד 6 עמודים, שהוקדש ל[[ספורט]] הארץ ישראלי. המגזין, בעריכת [[אלכסנדר אלכסנדוביץ']], דיווח על תוצאות משחקי [[כדורגל]], [[כדורמים]], [[כדורסל]], תחרויות [[שחייה]], בוקס ([[אגרוף]]) ועוד. כמו כן, מילאו את דפיו מאמרי דעה שעסקו בחינוך ובביקורת וכן דיווחים על הנעשה בשדה הספורט בעולם. לשבועון צורף גם מוסף קטן, בן עמוד אחד, שהוקדש לתנועת [[הצופים]] בשם "צופה - היה נכון".
==לקריאה נוספת==
* חברי מערכת "הבקר": נח בי (בירזובסקי], '''פני תל אביב בקריקטורות''', עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, (למלאת 30 שנה לתל אביב).
שורה 52 ⟵ 37:
==קישורים חיצוניים==
* [http://web.nli.org.il/sites/JPress/Hebrew/Pages/HaBoker.aspx הבקר], באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]]
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/ChildrenHistoricPress/Pages/haboker_leyeladim.aspx גליונות סרוקים של "הבקר לילדים"] באתר "עיתונות ילדים של פעם" של [[הספרייה הלאומית]]
* [http://mizkar.wordpress.com/2014/04/03/בן-גוריון-מביע-נכונות-להרכיב-ממשלה-ראי/ בן-גוריון מביע נכונות להרכיב ממשלה], ראיון בהבוקר, 18.5.1965, [[יוסף עבו עברון]]
| |||