סטאוראקיוס, קיסר האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה, ויקיזציה
ניקופורוס > ניקפורוס
שורה 26:
}}
}}
'''סטאורקיוס''' (ב[[יוונית ביזנטית]]: '''Σταυράκιος''';{{כ}} [[750]] –נפטר ב-[[11 בינואר]] [[812]]) היה [[קיסרי האימפריה הביזנטית|קיסר האימפריה הביזנטית]] בין דצמבר 803 ליולי 811. רוב התקופה הוא שלט יחד עם אביו [[ניקפורוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|ניקופורוסניקפורוס הראשון]]. בחודשים האחרונים לשלטונו, לאחר מות האב ב-26 ביולי 811, שלט סטאורקיוס על האימפריה לבדו למשך חודשיים ו-6 ימים עד 2 באוקטובר 811.
 
== היסטוריוגרפיה ==
 
המקור העיקרי לקורות חייו של סטאורקיוס הוא [[תאופנס המודה|תיאופנס המוודה]], כרוניקן בן התקופה. בספרו "כרוניקה"{{הערה|The Chronicle of Theophanes Confessor: Byzantine and Near Eastern History, AD 284-813, Oxford: Clarendon Press, 1997}}, תיאופנס אינו חושך את שבטו מסטאורקיוס, אותו הוא מתאר כרכרוכי אשר ירש את סטיותיו ואת אפיו הרע של אביו ניקופורוסניקפורוס, שנוא נפשו של תיאופנס. עם זאת, תיאופנס אינו מצביע על כל פעולה או התנהלות של סטאורקיוס המצדיקה את עמדתו כלפיו.
 
הרקע ליחסו החד ערכי של תיאופנס לסטאורקיוס, נעוץ ככל הנראה בעמדותיו הנחרצות של תיאופנס בשאלת משבר ה[[איקונוקלאזם באימפריה הרומית המזרחית|איקונוקלאזם]] – האיקונומכיה: תיאופנס היה איקונופיל אדוק. הגם שניקופרוסשניקפורוס וסטאורקיוס היו איקונופילים ולפחות איקונודולים {{הערה|Aleksandr Aleksandrovich Vasil'ev, History of the Byzantine Empire: Vol. 1, Madison, WI: University of Wisconsin Press, p. 271}}. כעולה מהתנהלותם בתקופת שלטונם המשותף, הם לא רדפו אחר איקונוקלאסטים. על כך יש להוסיף כי ניקופורוסניקפורוס הראשון מרד באירנה האתונאית, אשת חסדו של תיאופנס, ותפס את כס שלטונה.
 
== קורות חייו ==
שורה 39:
בחודש דצמבר 803 הכתיר אותו אביו לקיסר משותף איתו {{הערה|Theophanes, p. 480}} בטקס רב רושם. במסגרת פעולתו כקיסר-שותף, פעל יחד עם אביו בשנת 804 למינויו של הבישוף [[ניקופורוס הראשון, פטריארך קונסטנטינופול|ניקופורוס הקדוש]], איקונופיל מוצהר, כ-ptochotrophos, "מגן העניים" – המנהל הכללי של בית המחסה לעניים ב[[קונסטנטינופול]] {{הערה|Dragoljub Marjanović; Creating memories in late 8th-century Byzantium: the short history of Nikephoros of Constantinople; Amsterdam: Amsterdam University Press 2018; p. 44}} ובשנת 806 מינו אותו הקיסרים-במשותף לפטריארך של קונסטנטינופול. נישואיו של סטאורקיוס ב20 בדצמבר 807 לתיאופנו, קרובת משפחתה של הקיסרית אירנה האתונאית, שהודחה על ידי אביו, היו לצנינים בעיני תיאופנס שטען כי הייתה מאורסת לאחר ואף "שכבה עמו פעמים רבות", וראה בנישואיה לסטאורקיוס "יהירות לא מוצדקת" מצד החתן ואביו מושחתי המידות {{הערה|Theophanes, p. 483}}.
 
בקרב על [[פליסקה]] (Pliska), בירת [[האימפריה הבולגרית הראשונה]], שנערך ב-26 ביולי 811 ובו הובס כל צבא האימפריה הרומית המזרחית שמנה כ-70,000 חיילים, על ידי צבאו של חאן האימפריה הבולגרית, [[קרום (שליט בולגריה)|קרום]] בן טוקטו, נהרג אביו של סטאורקיוס, ניקופורוסניקפורוס הראשון. סטאורקיוס נפצע קשות בקרב (לפי תיאופנוס הוא נפגע בצד ימין של עמוד השדרה, סבל מדם בשתן ושותק בארבע גפיו), והגיע פצוע ודואב אל [[אדירנה|אדריאנופול]], שם הוכרז רשמית כקיסר על ידי הפטריקי סטפן בנוכחות המגיסטרוס תאוקיסטוס (אם כי לא נערך טקס הכתרה רשמי){{הערה| Theophanes, p. 492}}.
 
על אף פציעתו החמורה, לפי גרסה אחת הוא סרב לוותר על כסאו ולפי גרסה אחרת הוכר כקיסר, עד שהתברר במהרה כי פציעתו לא תאפשר לו תיפקוד ראוי. כתוצאה מכך, נוצרו שתי סיעות: האחת בראשות אשתו תיאופנו והשנייה בראשות אחותו פרוקופיה.