סטאוראקיוס, קיסר האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניקופורוס > ניקפורוס
←‏קורות חייו: ניקופורוס > ניקפורוס
שורה 37:
סטאורקיוס נולד במועד לא ידוע בשנות התשעים של [[המאה השמינית]]. היה אח לפרוקופקיה, אשתו של הקיסר [[מיכאל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|מיכאל הראשון רנגבה]]. נישא לתיאופנו האתונאית, קרובת משפחתה של הקיסרית [[אירנה האתונאית]]. היה חשוך ילדים {{הערה|Theophanes, p. 492}}.
 
בחודש דצמבר 803 הכתיר אותו אביו לקיסר משותף איתו {{הערה|Theophanes, p. 480}} בטקס רב רושם. במסגרת פעולתו כקיסר-שותף, פעל יחד עם אביו בשנת 804 למינויו של הבישוף [[ניקופורוסניקפורוס הראשון, פטריארך קונסטנטינופול|ניקופורוסניקפורוס הקדוש]], איקונופיל מוצהר, כ-ptochotrophos, "מגן העניים" – המנהל הכללי של בית המחסה לעניים ב[[קונסטנטינופול]] {{הערה|Dragoljub Marjanović; Creating memories in late 8th-century Byzantium: the short history of Nikephoros of Constantinople; Amsterdam: Amsterdam University Press 2018; p. 44}} ובשנת 806 מינו אותו הקיסרים-במשותף לפטריארך של קונסטנטינופול. נישואיו של סטאורקיוס ב20 בדצמבר 807 לתיאופנו, קרובת משפחתה של הקיסרית אירנה האתונאית, שהודחה על ידי אביו, היו לצנינים בעיני תיאופנס שטען כי הייתה מאורסת לאחר ואף "שכבה עמו פעמים רבות", וראה בנישואיה לסטאורקיוס "יהירות לא מוצדקת" מצד החתן ואביו מושחתי המידות {{הערה|Theophanes, p. 483}}.
 
בקרב על [[פליסקה]] (Pliska), בירת [[האימפריה הבולגרית הראשונה]], שנערך ב-26 ביולי 811 ובו הובס כל צבא האימפריה הרומית המזרחית שמנה כ-70,000 חיילים, על ידי צבאו של חאן האימפריה הבולגרית, [[קרום (שליט בולגריה)|קרום]] בן טוקטו, נהרג אביו של סטאורקיוס, ניקפורוס הראשון. סטאורקיוס נפצע קשות בקרב (לפי תיאופנוס הוא נפגע בצד ימין של עמוד השדרה, סבל מדם בשתן ושותק בארבע גפיו), והגיע פצוע ודואב אל [[אדירנה|אדריאנופול]], שם הוכרז רשמית כקיסר על ידי הפטריקי סטפן בנוכחות המגיסטרוס תאוקיסטוס (אם כי לא נערך טקס הכתרה רשמי){{הערה| Theophanes, p. 492}}.
שורה 45:
תיאופנס טוען כי סטאורקיוס ביקש להעביר את שרביט הקיסרות לאשתו (לפי בקשתה, כיוון שביקשה ללכת בעקבות אירנה), וככל הנראה אחותו ניסתה להרעיל את אשתו {{הערה|Theophanes, p. 492}} בעת שמונתה כאוגוסטה (קיסרית) – מה שהוביל לקרע בין האח והאחות. ישנה טענה שסטאורקיוס אף שקל הקמת רפובליקה {{הערה|A history of Byzantium; Timothy E Gregory; Malden, Massachusetts: Wiley-Blackwell; 2010}} בסופו של דבר הוא הודח על ידי גיסו, הנשוי לאחותו, מיכאל הראשון רנגבה, בתמיכת קציני הצבא ששרדו את התבוסה בבולגריה, והוא הוכרח לוותר על הכתר.
 
ב-1 באוקטובר 811 ביקש סטאורקיוס מסטפן הפטריקי לנקר את עיניו של מיכאל כדי שלא יוכל לשמש כקיסר ולא ידיח אותו. מזימה זו לא יצאה אל הפועל, שכן סטפן תמך בהמלכתו של מיכאל {{הערה|Theophanes, p. 493}}. למחרת, אישרו הסנאט והצבא פה אחד את מינויו של מיכאל לקיסר{{הערה|Theophanes, p. 494}}. תיאופנס טוען כי סטאורקיוס אמר לניקופורוסלניקפורוס הפטריארך כי לא ימצא בקיסר מיכאל הראשון "חבר טוב יותר ממנו" (סטאורקיוס){{הערה|Theophanes, p. 493}}, לעניין האקונומכיה, אך התבדה.
 
לאחר ששמע על הדחתו, קיצר סטאורקיוס את שיערו ועטה לבוש נזירי; הוא הצטרף ל[[מנזר]] לא ידוע של קרוב משפחתו סימאון{{הערה|Theophanes, p. 493}}. מפני שפצעיו הזדהמו נדף ממנו ריח רע, ואיש לא התקרב אליו{{הערה|Theophanes, p. 495}}. חודשים אחדים לאחר מכן, ב-11 בינואר 812, הלך סטאורקיוס לעולמו. אלמנתו, שאף היא פנתה לנזירות עם כל מקורביה, קיבלה מהקיסר החדש ארמון (Ta Hebraïka) והפכה אותו למנזר המוקדש ל[[השילוש הקדוש|שילוש הקדוש]]{{הערה|Theophanes, p. 494}}. בספרו "על הטקסים המלכותיים" (The Book of Ceremonies), טוען [[קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס]] (Constantine Porphyrogennetos) כי סטאורקיוס ואשתו נקברו במנזר{{הערה|Ann Moffatt and Maxeme Tall; Constantine Porphyrogennetos – The Book of Ceremonies; Canberra; Virginia, Queensland, Australia: Australian Association for Byzantine Studies; 2012, p. 647}}, שמיקומו אינו ידוע כיום.