ישיבה תיכונית חרדית – הבדלי גרסאות

בשנים האחרונות מתרחשים תהליכים משמעותיים בתוך החברה החרדית הגורמים להשתתפות גוברת והולכת של גברים חרדים ב[[עבודה (כלכלה)|תעסוקה]] וב[[השכלה גבוהה בישראל]]. מירב הגידול של ההשתתפות בהשכלה גבוהה של גברים חרדים מתרחש ב[[השכלה גבוהה בחברה החרדית בישראל|מכללות חרדיות]] שאינן מן המובילות ברמתן האקדמית ומאופיינות בתחומי לימוד מצומצמים. בחירה זו משפיעה בהכרח על פרופיל התעסוקה של הסטודנטים החרדים לאחר סיום לימודיהם, כמו כן זוהו שיעורי־נשירה לא מבוטלים של סטודנטים חרדים ממכללות אלו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3761631,00.htmlכלכליסט|הכותב=שחר אילן|כותרת=מבקר המדינה: שילוב החרדים באקדמיה נכשל, 76% מהגברים נושרים|אתר=כלכליסט3761631|6 -במאי www.calcalist.co.il|תאריך=2019-05-06|תאריך_וידוא=2022-01-26}}</ref>.

בצד [[ישיבה קטנה|הישיבות הקטנות]] שהן המסלול הסטנדרטי של החינוך החרדי בגילאי התיכון קיימות ישיבות תיכוניות חרדיות המכוונות ללימודים לקראת [[תעודת בגרות]], המהווה תנאי סף לקבלה למוסדות השכלה גבוהה, חלקן וותיקות וחלקן נפתחו בעשור האחרון. ישיבות אלה בחלקן מכוונות לקבוצות שאינן הזרם המרכזי החרדי (משפחות עולות מארצות הרווחה, בוגרי מוסדות קירוב ומשפחות של בעלי תשובה) אך חלקן מכוונות לקליטת תלמידים מהזרם המרכזי של החברה החרדית.

מנהיגים שונים של היהדות החרדית בתקופות שונות לא שללו מכול וכול את לימודי החול (המותרים) בצדם של לימודי הקודש, אבל ראו בכך עניין שבדיעבד, כלומר – אם אי-אפשר אחרת, גם זה טוב, אבל בוודאי לא מלכתחילה. זוהי התפיסה הפוליטית וגם התפיסה הדתית של הדתיות החרדית של ראשית [[שנות ה-20 של המאה ה-21|שנות ה-20]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=שטדלר נורית|שם=קודש וחל בתפישת העבודה: המקרה של האורתודוכסיה היהודית בישראל|מקום הוצאה=חיבור לתואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים|שנת הוצאה=2001}}</ref> יש "מלכתחילה", ואליו צריכים לשאוף – לשהות בעולם של חיי תורה. רק אם הדבר הוא בלתי אפשרי אז בדיעבד, זה בסדר.

ניתן לסווג את הישיבות הללו לשלוש קטגוריות:

# ישיבות תיכוניות חרדיות ותיקות הפונות אל האוכלוסייה [[חרדים מודרניים|החרדית מודרנית]]. הורי הלומדים בהן הם בעלי [[מקצועות חופשיים]] והכנסה גבוהה. הנערים באים עם רקע בלימודים כלליים. ההורים מעוניינים בכך שבנם ילמד וישיג תעודת־בגרות וימשיך לאחר מכן ל[[ישיבה גדולה|ישיבות הגדולות]] החרדיות המובילות. ישיבות תיכוניות חרדיות אלו אינן מקובלות על דעת חלק מן המנהיגות החרדית, אבל אינן נתפסות כ״תחרות״ לישיבות הקטנות. כגון, [[ישיבת היישוב החדש|ישיבת היישוב החדש]] שהוקמה כבר בשנת 1938 ו[[ישיבת מערבא]] שהוקמה בשנת 1984.

# ישיבות תיכוניות חרדיות חדשות הפונות אל הזרם המרכזי של החברה החרדית — ישיבות אלו הוקמו כתוצאה מתפיסת־עולם הרואה בישיבה התיכונית החרדית מודל נכון וראוי מ׳לכתחילה׳, לפחות עבור חלק מן הנערים החרדים. כאלו הן הישיבות: [[ישיבת מאורות|מאורות]] ב[[בית שמש|בית־שמש]], ו[[ישיבת חכמי לב|חכמי־לב]] ב[[ירושלים]]. ישיבות אלו פונות אל נערים חרדים מרקע שמרני יותר ומן הזרם החרדי המרכזי, ולכן ההתנגדות לקיומן חריפה יותר מצד חלק מן ההנהגה התורנית.