|
| קרב לפני=[[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1568–1570)]]
| קרב אחרי=[[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1686–1700)]]
| מקום=[[צ'יהריןיהירין]], [[הטמאנות הקוזאקים]]
| תוצאה=לא מוחלטת
| טריטוריות=
לאחר שתפסו הרוסים את האזור של [[פודוליה]] במהלך [[המלחמה העות'מאנית-פולנית (1672–1676)]], הממשלה העות'מאנית שאפה להרחיב את שלטונה על כל [[אוקראינה של הגדה הימנית]] עם תמיכתו של הו[[וסאל]] (מאז [[1669]]), ההטמאן פטרו דורושנקו. המדיניות הפרו-טורקית גרמה לאי שביעות רצון בקרב רבים מה[[קוזאקים]] [[אוקראינה|האוקראינים]], אשר בחרו בשנת [[1674]] ב[[איוון סמואילוביץ']] (ההטמאן של [[אוקראינה של הגדה השמאלית]]) להיות ההטמאן הכללי של כל [[אוקראינה]].
למרות זאת, דורושנקו המשיך להחזיק בצב[[צ'יהריןיהירין]], ותמרן בחוכמה בין [[מוסקבה]] לבין [[ורשה]], ואף שימש כתומך של הצבא העות'מאני-[[חאנות קרים|טטרי]]. לבסוף, הכוחות הרוסים והאוקראינים תחת פיקודו של סמואילוביץ' וגריגורי רומודאנובסקי בצ'יהריןיהירין הנצורה נאלצו להיכנע בשנת [[1676]]. לדורושנקו, אשר השאיר [[חיל מצב]] בצ'יהריןיהירין, ואילו הצבאות הרוסים והאוקראינים נסוגו מן הגדה השמאלית של [[דנייפר|הדנייפר]].
== המערכה ב-1677 ==
ה[[סולטאן|סולטן]] מינה את [[יורי חמלניצקי]], שהיה [[שבוי]] של הסולטן באותה העת, להיטמאן של הגדה הימנית של אוקראינה. ביולי [[1677]] הסולטן פקד על הצבא שלו (45,000 חיילים), שהיה תחת פיקודו של איברהים פאשה להתקדם לכיוון צ'יהריןיהירין{{הערה|Brian Davies, ''Empire and Military Revolution in Eastern Europe: Russia's Turkish Wars in the Eighteenth Century'', (Bloomsbury Academic, 2013), 9.|כיוון=שמאל}}. . ב-[[30 ביולי]] 1677 הגיעו יחידות החלוץ למבצר, וב-[[3 באוגוסט]] הגיע לשם עיקר הצבא העות'מאני. הכוחות של סמואילוביץ' ו[[גריגורי רומודאנובסקי]] הצטרפו ב-[[10 באוגוסט]], ורק ב-[[24 באוגוסט]] הם חצו את הנהר סולה בדרך לצ'יגירין. ב-[[26 באוגוסט|26]]–[[27 באוגוסט]], התנגשו כוחותיהם עם יחידות הסיור והתצפית העות'מאנים, ובכך אפשרו את חציית שאר הכוחות האוקראינים לחצות את הנהר תחת אש ארטילרית חזקה. ניסיונות הטורקים לשוב אל הנהר נהדפו על ידי כוחותיו של גנרל מיור שפלב. כוחות פרשים מוסקובאיים ואוקראינים תקפו את המחנה הצבאי הטורקי-טטרי והשתלטו עליו ב-[[28 באוגוסט]], תוך שהם גורמים לנפגעים רבים. למחרת היום הסיר איברהים פאשה את המצור על צ'יהרין ונסוג בחופזה לנהר אינהול ומעבר לו{{הערה|Brian L. Davies, ''Warfare, State and Society on the Black Sea steppe, 1500-1700'', (Routledge, 2007), 160.|כיוון=שמאל}}. סמואילוביץ' וגריגורי רומודאנובסקי נכנסו לעיר ב-[[5 בספטמבר]]. הצבא העות'מאני איבד בקרבות 20,000 איש, ובעקבות כך נכלא איברהים פאשה בשובו ל[[קונסטנטינופול]], בעוד החאן של קרים [[סלים הראשון ג'יראי]] איבד את כסאו{{הערה|שם=ReferenceA|Brian L. Davies, ''Warfare, State and Society on the Black Sea steppe, 1500-1700'', 161.}}.{{Sfn|Яфарова|2017|pp=163-174}}
== המערכה ב-1678 ==
[[קובץ:Chyhyryn-3-eng.svg|ממוזער|מפת תוכנית מבצר צ'יגיריןיהירין ערב המצור בשנת 1678<br />
I - ה[[באסטיון|מעוז]] המרכזית או "חומת המגן" של הטירה החדשה<br />
II - המעוז ("צינוק") של דורושנקו<br />
|
