אנרכיזם קולקטיביסטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
שורה 9:
החלקים האנטי-סמכותניים של האינטרנציונל הראשון ב-[[1872]] ש"לשאיפות של ה[[פרולטריון]] לא יכולה להיות מטרה אחת חוץ מאשר יצירת ארגון כלכלי ופדרציה חופשיות לחלוטין, המבוססות על העבודה והשיוויון של הכל ובלתי-תלויות בכל ממשלה פוליטית", בו לכל פועל תהיה את "הזכות להנאה מהתוצר הגס של עבודתו, ולפיכך, את האמצעים לפיתוח כוחותיו האינטלקטואלים, חומריים ומוסריים המלאים בסביבה שיתופית". השינוי המהפכני הזה יכול להיות רק "התוצאה של פעולה ספונטנית של הפרולטריון עצמו, גופי המסחר שלו והקומונות האוטונומיות" <ref>אנרכיזם: היסטוריה מתועדת של רעיונות חירותניים [http://www.blackrosebooks.net/anarism1.htm]</ref>. עמדה דומה אומצה על ידי פדרציית הפועלים של האיזור הספרדי ב-[[1882]] <ref>כפי שנוסחה על ידי האנרכיסט חוזה לונאס פוחולס, בחיבורו "קולקטיביזם" [http://www.blackrosebooks.net/anarism1.htm].</ref>.
 
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-19, רוב האנרכיסטים ה[[אירופה|ארופאים]] אימצו עמדה אנרכו-קומוניסטית, הדוגלת בביטול עבודת השכר ובחלוקה על פי צורך. באופן אירוני, התווית "קולקטיביסט" החלה להתקשר לעיתים קרובות עם המרקסיסטיתהמרקסיסטים שתמכו בסוציאליזם מדינתי ובשמירה על סוג מסויים של מערכת שכר במהלך המעבר ל[[קומוניזם]] מלא. האנרכו-קומוניסט, [[פיוטר קרופוטקין]], תקף את עמדה זו במאמרו "מערכת השכר הקולקטיביסטית", שהודפס מחדש בספרו "[[כיבוש הלחם]]" ב-[[1892]].
 
==תאוריה==