|
פונקציונליזם היא גישה קונצנזוסיאלית, שניתן למצוא לה שורשים אינטלקטואלים כבר במחצית [[המאה ה-19]], אצל [[אוגוסט קונט]], שייחס חשיבות רבה לקונצנזוס החברתי, ואצל [[הרברט ספנסר]], שהתייחס לפונקציות של חלקי החברה. מי שנחשב למנסח המרכזי הראשון של הפונקציונליזם הסטרוקטורלי הוא [[אמיל דורקהיים]]. העדפה של הסברים "פונקציונליים" שלטה במדעי החברה מתחילת [[המאה ה-20]] ועד ל[[שנות ה-50]]. [[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] ו[[סוציולוגיה|סוציולוגיים]] ניסו להסביר מה התפקיד של כל מוסד או תופעה חברתית ותרבותית - קיומה של תופעה הוסברה אם היא מילאה תפקיד, או פונקציה.
הרעיון של פונקציה חברתית התפתח בשני כיוונים שונים בשנות ה-30. הפונקציונליזם הפסיכולוגי של [[ברוניסלב מלינובסקי]], וה[[פונקציונליזם-סטרוקטורלי|פונקציונליזם הסטרוקטורלי]] של ה[[אנתרופולוג]] האנגלי [[אלפרד רדקליף-בראון]], אשר פרח בשנות ה-40 וה-50. התאוריה של מלינובסקי תיארה את התפקיד שיש לתופעות התרבותיות בסיפוק צרכיו של היחיד, בעוד התאוריה של רדקליף-בראון התמקדה בתועלת לכלל.
רדקליף-בראון הושפע מחיבוריו של [[אמיל דורקהיים]], וטען כי המטרה של המחקר האנתרופולוגי היא למצוא את הפונקציה הקולקטיבית. למשל, מה [[אמונה]] דתית או מערכת של חוקים לגבי [[נישואין]] תורמים למערכת החברתית ככלל.
ההבדל בין התאוריות הוא: האם התופעה החברתית קיימת מכיוון שהיא פונקציונלית לחברה ככלל או מפני שהיא פונקציונלית לאדם היחיד? האם הדברים המשותפים לכל התרבויות קיימים בגלל צרכים ארגוניים של החברה, שצריך למלא אותם בכל מקום, או בגלל צרכים של ה[[אישיות]] הפרטית?
ניסיון לשילוב של שתי התאוריות ניתן למצוא בעבודותיו של [[אדוארד אוונס-פריצ'רד|אוונס פריצ'רד]].
==פונקציונליזם בתקשורת==
== טיעונים בעד ונגד גישת הפונקציונליזם ==
קיימות שתי בקורות מרכזיות כלפי הגישה הפונקציונלית. ראשית, יש הטוענים שגישת הפונקציונליזם היא גישה מופשטת וכללית<ref name="books.google.co.il">{{צ-ספר|שם=משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3zPtjcbtvTwC&oi=fnd&pg=PA13&dq=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1+1997+%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&ots=VopyE01EQ4&sig=p54vPd6FTu_ivWh3GFMtTmNf-9E&redir_esc=y#v=onepage&q=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%201997%20%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&f=false|מו"ל=Open University of Israel|שנת הוצאה=2007|ISBN=978-965-06-0941-2|מחבר=מתת אדר-בוניס|שפה=iw}}</ref>. המתנגדים לתיאוריה זו טוענים שלפי הגישה הזו בכל חברה קיימים אותם צרכים שמתמלאים על ידי אותם מוסדות חברתיים, אבל היא לא מתייחסת להבדלים שקיימים בין החברות השונות שבהן מוסדות חברתיים שונים ממלאים פונקציות שונות<ref>{{צ-ספר|שם=משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית|קישורname=https://"books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3zPtjcbtvTwC&oi=fnd&pg=PA13&dq=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1+1997+%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&ots=VopyE01EQ4&sig=p54vPd6FTu_ivWh3GFMtTmNf-9E&redir_esc=y#v=onepage&q=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%201997%20%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&f=false|מו"ל=Open University of Israel|שנת הוצאה=2007|ISBN=978-965-06-0941-2|מחבר=מתת אדר-בוניס|שפה=iw}}</ref>. במטרה לשלול את הביקורת הזו, סוציולוג בשם רוברט [[רוברט קינג מרטון|מרטון]] גרס<ref>{{צ-ספר|שם=משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית|קישורname=https://"books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3zPtjcbtvTwC&oi=fnd&pg=PA13&dq=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1+1997+%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&ots=VopyE01EQ4&sig=p54vPd6FTu_ivWh3GFMtTmNf-9E&redir_esc=y#v=onepage&q=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%201997%20%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&f=false|מו"ל=Open University of Israel|שנת הוצאה=2007|ISBN=978-965-06-0941-2|מחבר=מתת אדר-בוניס|שפה=iw}}</ref> שאותן פונקציות בחברות שונות יכולות להתמלא על ידי פעולות חברתיות שונות<ref>{{צ-ספר|שם=משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית|קישורname=https://"books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3zPtjcbtvTwC&oi=fnd&pg=PA13&dq=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1+1997+%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&ots=VopyE01EQ4&sig=p54vPd6FTu_ivWh3GFMtTmNf-9E&redir_esc=y#v=onepage&q=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%201997%20%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&f=false|מו"ל=Open University of Israel|שנת הוצאה=2007|ISBN=978-965-06-0941-2|מחבר=מתת אדר-בוניס|שפה=iw}}</ref>. למשל, אם נתייחס למשפחה שבה האב הביולוגי לא נמצא ורק האמא עושה את תפקידה כאם, זה אפשרי שאח האמא ימלא את תפקיד האב ויהפוך ל"אבא חברתי" לילדים<ref>{{צ-ספר|שם=משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית|קישורname=https://"books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3zPtjcbtvTwC&oi=fnd&pg=PA13&dq=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1+1997+%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&ots=VopyE01EQ4&sig=p54vPd6FTu_ivWh3GFMtTmNf-9E&redir_esc=y#v=onepage&q=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%201997%20%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&f=false|מו"ל=Open University of Israel|שנת הוצאה=2007|ISBN=978-965-06-0941-2|מחבר=מתת אדר-בוניס|שפה=iw}}</ref>.
ביקורת שנייה היא שגישת הפונקציונליזם מנסה להסביר תופעות חברתיות על ידי התשובה על השאלה הבאה: "איך התופעה תורמת לחברה?"<ref name="books.google.co.il"/>. הנחת היסוד של הגישה הזו היא שכל מה שקורה בחברה מתרחש מסיבה מסוימת<ref name="books.google.co.il"/> ותורם ליציבותה<ref name="books.google.co.il"/>. אולם, מבקרי גישת הפונקציונליזם מציינים כי משתמע מכך שכל תופעה בהכרח תורמת לחברה, גם אם היא שלילית<ref name="books.google.co.il"/>. כנגד ביקורת זו, הציע<ref name="books.google.co.il"/> שיש תופעות שלא תורמות לחברה, לכן אפשר לקרוא להן "דיספונקציונליות", כלומר שיש להן תרומה שלילית לחברה, לדוגמה: [[סטייה חברתית]]<ref name="books.google.co.il"/>.
ביקורת שנייה היא שגישת הפונקציונליזם מנסה להסביר תופעות חברתיות על ידי התשובה על השאלה הבאה: "איך התופעה תורמת לחברה?"<ref>{{צ-ספר|שם=משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3zPtjcbtvTwC&oi=fnd&pg=PA13&dq=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1+1997+%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&ots=VopyE01EQ4&sig=p54vPd6FTu_ivWh3GFMtTmNf-9E&redir_esc=y#v=onepage&q=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%201997%20%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&f=false|מו"ל=Open University of Israel|שנת הוצאה=2007|ISBN=978-965-06-0941-2|מחבר=מתת אדר-בוניס|שפה=iw}}</ref>. הנחת היסוד של הגישה הזו היא שכל מה שקורה בחברה מתרחש מסיבה מסוימת<ref>{{צ-ספר|שם=משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3zPtjcbtvTwC&oi=fnd&pg=PA13&dq=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1+1997+%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&ots=VopyE01EQ4&sig=p54vPd6FTu_ivWh3GFMtTmNf-9E&redir_esc=y#v=onepage&q=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%201997%20%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&f=false|מו"ל=Open University of Israel|שנת הוצאה=2007|ISBN=978-965-06-0941-2|מחבר=מתת אדר-בוניס|שפה=iw}}</ref> ותורם ליציבותה<ref>{{צ-ספר|שם=משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3zPtjcbtvTwC&oi=fnd&pg=PA13&dq=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1+1997+%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&ots=VopyE01EQ4&sig=p54vPd6FTu_ivWh3GFMtTmNf-9E&redir_esc=y#v=onepage&q=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%201997%20%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&f=false|מו"ל=Open University of Israel|שנת הוצאה=2007|ISBN=978-965-06-0941-2|מחבר=מתת אדר-בוניס|שפה=iw}}</ref>. אולם, מבקרי גישת הפונקציונליזם מציינים כי משתמע מכך שכל תופעה בהכרח תורמת לחברה, גם אם היא שלילית<ref>{{צ-ספר|שם=משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3zPtjcbtvTwC&oi=fnd&pg=PA13&dq=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1+1997+%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&ots=VopyE01EQ4&sig=p54vPd6FTu_ivWh3GFMtTmNf-9E&redir_esc=y#v=onepage&q=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%201997%20%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&f=false|מו"ל=Open University of Israel|שנת הוצאה=2007|ISBN=978-965-06-0941-2|מחבר=מתת אדר-בוניס|שפה=iw}}</ref>. כנגד ביקורת זו, הציע<ref>{{צ-ספר|שם=משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3zPtjcbtvTwC&oi=fnd&pg=PA13&dq=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1+1997+%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&ots=VopyE01EQ4&sig=p54vPd6FTu_ivWh3GFMtTmNf-9E&redir_esc=y#v=onepage&q=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%201997%20%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&f=false|מו"ל=Open University of Israel|שנת הוצאה=2007|ISBN=978-965-06-0941-2|מחבר=מתת אדר-בוניס|שפה=iw}}</ref> שיש תופעות שלא תורמות לחברה, לכן אפשר לקרוא להן "דיספונקציונליות", כלומר שיש להן תרומה שלילית לחברה, לדוגמה: [[סטייה חברתית]]<ref>{{צ-ספר|שם=משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3zPtjcbtvTwC&oi=fnd&pg=PA13&dq=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1+1997+%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&ots=VopyE01EQ4&sig=p54vPd6FTu_ivWh3GFMtTmNf-9E&redir_esc=y#v=onepage&q=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%201997%20%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94,%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94%20%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%94&f=false|מו"ל=Open University of Israel|שנת הוצאה=2007|ISBN=978-965-06-0941-2|מחבר=מתת אדר-בוניס|שפה=iw}}</ref>.
==ראו גם==
{{קצרמר|סוציולוגיה}}
[[קטגוריה:תאוריות אנתרופולוגיות]]
[[קטגוריה:תאוריות סוציולוגיות]]
|
