יגור מקובסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף חדש
 
קישורים פנימיים, קטגוריה, הוספת מקור
שורה 1:
'''אגור מקובסקי''' ([[אנגלית]]: '''Egor Makovsky''' 14 באפריל [[1802]] - [[9 באוגוסט]] [[1886]]) היה רואה חשבון ואמן רוסי, ממייסדי בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות במוסקבה.
ביוגרפיה
נולד ב-1802 בזבניגורוד, מקובסקי היה בנו של איבן מקובסקי, פולני רוסי מפולין-ליטא. הוא גדל בזבניגורוד, עד גיל אחת עשרה בעיקר בביתו של הסנדק וסילי קורוטקוב. כאשר עברה המשפחה למחוז דנקובסקי מצא עצמו מקובסקי משרת בבית המשפט המחוזי. בהיותו בדנקוב למד שיעורי ציור אצל אמן בשם נאומוב. ב-1818 הגיע למוסקבה, שם בילה את שארית חייו. הוא הפך לעוזרו של רואה חשבון במשרד הוועדה לבניית קתדרלת ישו המושיע, פרויקט שהיה עדיין בשלביו הראשונים, וכן למד באותו הזמן אמנות ציור מיניאטורות [1] .
 
== ביוגרפיה ==
קריירה
נולד ב-[[1802]] בזבניגורוד, מקובסקי היה בנו של איבןאיוואן מקובסקי, פולני רוסי מפולין-ליטא. הוא גדל בזבניגורוד, עד גיל אחת עשרה בעיקר בביתו של הסנדק וסילי קורוטקוב. כאשר עברה המשפחה למחוז דנקובסקי מצא עצמו מקובסקי משרת בבית המשפט המחוזי. בהיותו בדנקוב למד שיעורי ציור אצל אמן בשם נאומוב. ב-1818 הגיע למוסקבהל[[מוסקבה]], שם בילה את שארית חייו. הוא הפך לעוזרו של רואה חשבון במשרד הוועדה לבניית קתדרלת ישו המושיע, פרויקט שהיה עדיין בשלביו הראשונים, וכן למד באותו הזמן אמנות ציור מיניאטורות [1].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.artpanorama.su/index.php?category=article&show=subsection&id=184|כותרת=МАКОВСКИЙ Егор Иванович (1802-1886) Статьи о живописи. Художественная галерея АртПанорама.|אתר=www.artpanorama.su|תאריך_וידוא=2022-03-11}}</ref>
ב-1827 מונה מקובסקי כרואה חשבון במשרד בנייני הקרמלין, בראשות הנסיך ניקולאי יוסופוב, ושירת שם עד גיל מבוגר.[1][2]
 
=== קריירה ===
ב-[[1827]] מונה מקובסקי כרואהכ[[רואה חשבון]] במשרד בנייני [[הקרמלין]], בראשות [[הנסיך ניקולאי יוסופוב]], ושירת שם עד גיל מבוגר.[1][2] <ref>Маковский Егор Иванович”, in ''Большая Российская Энциклопедия'' (1992) (in Russian)</ref>
 
בזמן שעבד כרואה חשבון, המשיך מקובסקי לעבוד כצייר חובב של דיוקנאות מיניאטוריות וגם העתיק ציורים שנשמרו בארמון הקרמלין הגדול. הוא ירש את אוסף התחריטים של אביו והוסיף לו משלו.
 
מקובסקי היה ידידם של הציירים [[קארל ברולוב]], [[ואסילי טרופינין]], [[סרגיי זריאנקו]] ופיוטרו[[פיוטר סוקולוב]], והפסל [[איוואן ויטלי [2]] .
 
ב-[[1832]] ייסדו מקובסקי ואחרים "כיתת טבע", שעד 1842 הפכה לבית ספר פרטי לאמנות. ב-[[1865]] מוזג זהבית הספר עם בית הספר לאדריכלות, שהוקם ב-1749 על ידי [[דמיטרי אוכטומסקי]], כדי ליצור את בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות במוסקבה.[1]
 
מקובסקי נפטר בדירתו במוסקבה בשנת 1886 ונקבר בבית הקברות וגאנקובו [3].<ref>M. D. Artamonov, ''Vagankovo'' (Moscow, 1991), p. 155</ref>
 
== חיים אישיים ==
בשנת [[1835]] נשא מקובסקי לאישה את לובוב קורנילובנה מולנגאואר (1800–1893), ממוסקבה, בתו של סוחר גרמני מקוניגסברגמ[[קלינינגרד|קוניגסברג]] שיצר כלי נגינה. היא הייתה זמרת מוכשרת ושרה כסופרן בקונצרטים. לאחר נישואיה שרה בערבים מוזיקליים בבית.
 
דיוקנאות שלה צוירו על ידי ברולוב וטרופינין. עם זאת, הנישואים הסתיימו בגירושים. בשנת 1866 מונתה כמורה לזמרה על ידי ניקולאי רובינשטיין עם הקמת הקונסרבטוריון במוסקבה.<ref>S. [4]K. Makovsky, Portraits of Contemporaries (New York, 1955), p. 123</ref>
 
למשפחת מקובסקי היו חמישה ילדים: מריה (נולדה ב-1836); אלכסנדרה (1837–1915), ציירת נוף; [[קונסטנטין מקובסקי|קונסטנטין]] (1839–1915), צייר; ניקולאי (1841–1886), צייר; [[ולדימיר מאקובסקי|ולדימיר]] (1846–1920), צייר וגרפיקה.[1]
מקובסקי נפטר בדירתו במוסקבה בשנת 1886 ונקבר בבית הקברות וגאנקובו [3] .
 
== קישורים חיצוניים ==
חיים אישיים
 
בשנת 1835 נשא מקובסקי לאישה את לובוב קורנילובנה מולנגאואר (1800–1893), ממוסקבה, בתו של סוחר גרמני מקוניגסברג שיצר כלי נגינה. היא הייתה זמרת מוכשרת ושרה כסופרן בקונצרטים. לאחר נישואיה שרה בערבים מוזיקליים בבית.
דיוקנאות שלה צוירו על ידי ברולוב וטרופינין. עם זאת, הנישואים הסתיימו בגירושים. בשנת 1866 מונתה כמורה לזמרה על ידי ניקולאי רובינשטיין עם הקמת הקונסרבטוריון במוסקבה [4]
 
למשפחת מקובסקי היו חמישה ילדים: מריה (נולדה ב-1836); אלכסנדרה (1837–1915), ציירת נוף; קונסטנטין (1839–1915), צייר; ניקולאי (1841–1886), צייר; ולדימיר (1846–1920), צייר וגרפיקה.[1]
 
== הערות שוליים ==
קישורים חיצוניים
[[קטגוריה:ציירים רוסים]]
הערות שוליים
[[קטגוריה:ילידי 1802]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1886]]