משלוח מנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 14:
המנות צריכות להיות של מיני אוכלים, אם כי היו [[רב]]נים בעבר ששלחו לעיתים ספרי חידושים בתור משלוח מנות (כגון הספר [[מנות הלוי]]) וכיוצא בזה{{הערה|חשוקי חמד מגילה דף ז}}, אולם להלכה נפסק ש[[בגד]]ים, [[ספר]]ים וגם [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] לקנות בו מזון, אינם נחשבים כמנות. לגבי [[משקה]], רוב הפוסקים כתבו כי הוא נחשב כמאכל{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצה|ד}} משנה ברורה כ'}}. ואם לאדם אין מספיק מזון בשביל לתת משלוח מנות, עליו להחליף את סעודתו עם חברו.
 
לדעת רוב ה[[פוסק]]ים מצווה זו חלה גם על [[אישה|נשים]], ואולם יש שכתבו שאיש לא ישלח לאישה כדי שלא ייווצר מצב של ספק [[קידושין]] באמצעות נתינת חפץ בעל ערך{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצה|ד}} משנה ברורה כ"ו}}. היו שכתבו שמשלוח מנות צריך להתבצע דווקא על ידי [[שליח (הלכה)|שליח]], אולם להלכה לא נפסק כך.{{הערה|חזון עובדיה פורים עמוד קמג'}}
 
משלוח המנות צריך להתבצע ביום פורים, ולא בלילו{{הערה|רמ"א ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצה|ד}}}}{{הערה|[[s:רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/מגילה/פרק א|רא"ש על מגילה, א', ז']]}}.