הפרעת שינה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פרסומת |
הסרת קישורים פרסומיים |
||
שורה 11:
'''[[קטפלקסיה]]''' היא הפרעה נדירה יותר הקשורה לשינה. בדרך כלל היא מלווה בהפרעת הנרקולפסיה. באנשים הסובלים מהפרעה זו ישנו בשלב היציאה מהשינה מצב של שיתוק שרירים, בדיוק כמו בשנת ה-REM. הדבר גורם לכך שגופו של האדם נשאר משותק כמה דקות לאחר ההתעוררות - האדם התעורר אולם איננו מסוגל להזיז את אבריו. בחלק מן המקרים מלווה השיתוק בהזיות היפנוגוגיות דמויות חלום. התרחשות של מצב קטפלפטי באדם יכולה להיות כרונית או חד פעמית ובכל מקרה אינה מזיקה ואינה מעידה על בעיות נוספות (כאמור מלבד נרקולפסיה, בחלק מהמקרים).
'''[[נדודי שינה]] (אינסומניה)''' היא איחור בהירדמות שיכול לנבוע כתוצאה מ[[דום נשימה בשינה]] או כתוצאה מסיבות אחרות כגון לחצים נפשיים המונעים השראת שינה
תופעה דומה לנדודי השינה היא [[תסמונת פאזת השינה הדחויה]] המתבטאת ב[[שעון ביולוגי]] עם תזמון מאוחר מהרגיל. ההבדל בין תסמונת זו לבין נדודי שינה היא שאנשים הסובלים מתסמונת זו נוטים לא רק להרדם בשעות מאוחרות מהמקובל בחברה אלא גם להתעורר מאוחר יותר, במחזוריות סדירה וקבועה כמו מי שלא סובל מתופעה זו, אך בשעות שונות. להפרעה זו ישנו ביטוי גם בשינויים במחזורים יממתיים אחרים של הגוף, כגון שיא הערות, טמפרטורת הגוף ופעילות הורמונלית (בניגוד לנדודי השינה שהם קשיים בהירדמות אף על פי ששאר המחזורים מעידים על שעון ביולוגיה תקין, כזה שאין בו פאזת שינה דוחה). הגורם לשוני במחזור היממה בשעון הביולוגי הוא גנטי ומתבטא בתגובה מאוחרת של הגוף להחשכה ולהופעה של אור. ההפרעה לרוב מיוחסת לגיל ההתבגרות אך במקרים מסוימים נמשכת גם לבגרות. לפיכך, הטיפול הבסיסי הנהוג בתסמונת זו הוא החשכה וחשיפה לאור ([[פוטותרפיה (טיפול רפואי)|פוטותרפיה]]) בתזמונים מחושבים ואיחור של זמן השינה (מניעת הירדמות במהלך היום ועל ידי כך התשת הגוף לצורך הירדמות בערב שאחרי כן). לעיתים טיפול מעין זה אינו צולח ואז נעשה שימוש גם ב[[הורמון]] השינה, [[מלטונין]], למשך מספר חודשים. לא נעשה שימוש בכדורי שינה לצורך טיפול בהפרעה זו משום שאינם משנים את מחזורי השעון הביולוגי אלא משרים שינה שטחית בלבד ואינם מתאימים לשימוש של חודשים בעיקר בשל תופעות הלוואי שלהם.▼
▲. ההבדל בין תסמונת זו לבין נדודי שינה היא שאנשים הסובלים מתסמונת זו נוטים לא רק להרדם בשעות מאוחרות מהמקובל בחברה אלא גם להתעורר מאוחר יותר, במחזוריות סדירה וקבועה כמו מי שלא סובל מתופעה זו, אך בשעות שונות. להפרעה זו ישנו ביטוי גם בשינויים במחזורים יממתיים אחרים של הגוף, כגון שיא הערות, טמפרטורת הגוף ופעילות הורמונלית (בניגוד לנדודי השינה שהם קשיים בהירדמות אף על פי ששאר המחזורים מעידים על שעון ביולוגיה תקין, כזה שאין בו פאזת שינה דוחה). הגורם לשוני במחזור היממה בשעון הביולוגי הוא גנטי ומתבטא בתגובה מאוחרת של הגוף להחשכה ולהופעה של אור. ההפרעה לרוב מיוחסת לגיל ההתבגרות אך במקרים מסוימים נמשכת גם לבגרות. לפיכך, הטיפול הבסיסי הנהוג בתסמונת זו הוא החשכה וחשיפה לאור ([[פוטותרפיה (טיפול רפואי)|פוטותרפיה]]) בתזמונים מחושבים ואיחור של זמן השינה (מניעת הירדמות במהלך היום ועל ידי כך התשת הגוף לצורך הירדמות בערב שאחרי כן). לעיתים טיפול מעין זה אינו צולח ואז נעשה שימוש גם ב[[הורמון]] השינה, [[מלטונין]], למשך מספר חודשים. לא נעשה שימוש בכדורי שינה לצורך טיפול בהפרעה זו משום שאינם משנים את מחזורי השעון הביולוגי אלא משרים שינה שטחית בלבד ואינם מתאימים לשימוש של חודשים בעיקר בשל תופעות הלוואי שלהם.
'''[[דום נשימה בשינה]]''' אינה נחשבת להפרעת שינה בפני עצמה אלא לתסמין של בעיות גופניות אחרות ומתבטאת בהפרעה למהלך השינה התקין על ידי הפסקות נשימה בזמן שינה. באופן תקין, הפסקות נשימה אינן מופיעות כלל או שמופיעות עד שתי הפסקות נשימה בשינה במהלך השינה, ההפסקות הן קצרות (לא יותר מכמה שניות), ללא נחירות וללא התעוררות כתוצאה מכך. הדבר נחשב להפרעה כאשר קיימות מעל 2 הפסקות נשימה בלילה והן מלוות בתסמינים של נחירות חזקות ו/או התעוררויות מרובות בלילה כתוצאה מהן ו/או אורך בלתי רגיל שלהן. הפסקת הנשימה יכולה להיגרם כתוצאה מחסימה חלקית של דרכי האוויר בזמן השינה או מחסימה מלאה. בין הסיבות הנפוצות להופעת [[דום נשימה]] מצויה השמנת יתר (רקמות השומן לוחצות על דרכי האוויר העליונות, במצבים קיצוניים הן גם מפריעות להתרחבות בית החזה לצורך נשימה בזמן [[שכיבה]]) ובמקרים מסוימים עקב דרכי נשימה צרות (למשל בשל מבנה ה[[אף]]), הופעת [[פוליפ (רפואה)|פוליפים]] בדרכי הנשימה העליונות או בעיה חסימתית אחרת כגון מקארוגלוסיה (לשון מוגדלת). ההפרעה מתבטאת במקרים אלו בנחירות חזקות במיוחד, בהפסקות שינה מרובות לצורך פעולת נשימה רצונית, שינה בישיבה (לעיתים אדם עובר לתנוחת ישיבה חלקית או מלאה מתוך שינה, מבלי להתעורר לצורך העניין. הדבר נחוץ משום שבתנוחת הישיבה יש אלימינציה של הגורם שחוסם את דרכי הנשימה) וכן עייפות רבה מאוד במהלך היום. במקרים קיצוניים, החסימה היא כל-כך גדולה, שנשמעות מעין נחירות גם בנשימה בזמן עירנות (בשל מעבר האוויר דרך פתח צר מידי, מהסיבות הנ"ל). הפרעה זו במבוגרים נחשבת למסכנת חיים משום שהאדם העייף, כדי לפצות על המחסור בשינה סדירה ועמוקה, מתנהג באופן דומה למי שסובל מנרקולפסיה - עייפות והירדמויות מרובות וקצרות במהלך היום, לעיתים במהלך פעולות כגון נהיגה, אך לא בזמן הליכה או פעילויות אחרות המצריכות [[פעילות גופנית]], וההפרעה נעלמת באמצעות טיפול ישיר בגורם לכך כמו למשל השלת המשקל העודף, ניתוח להוצאת פוליפים או תיקון מבנה דרכי הנשימה העליונות וכן שימוש ב[[CPAP]] השואב אוויר מהסביבה ומחדיר אותו בלחץ גבוה יותר אל דרכי הנשימה העליונות באמצעת [[מדחס אוויר|מדחס]] ומסיכה המכסה את האף והפה (למשל במקרים של מאקרוגלוסיה משום שבהם לא ניתן לטפל ישירות בגורם).
שורה 41 ⟵ 39:
* {{וואלה!|נגוהה שפרלינג|כדורי שינה: האם הם מסוכנים?|2518626|22 במרץ 2012}}
* {{ynet|שרון גרוס|עכשיו זה מוכח: קשר בין הפרעות שינה למחלות|4323889|13 בפברואר 2013}}
*[https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=14829 ״פרק ישן״] - פרק על ההיסטוריה של חקר השינה בפודקאסט [https://www.kan.org.il/Podcast/program.aspx/?progId=2019 ״מינהר הזמן״], [[תאגיד השידור הישראלי|״כאן״, תאגיד השידור הישראלי]]
* [https://sleeplessness.org.il/deep-sleep הפוטנציאל הגדול של טיפול ברמות גבוהות של חמצן בחולים], מחקר של [[אוניברסיטת אלברטה]], דצמבר 2018
| |||