PDM – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1וויסות
שורה 52:
בפרק הראשון כותב [[רוברט ולרשטיין]] על מקורותיה ההיסטוריים של [[נוזולוגיה|הנוזולוגיה]] (סיווג אבחנתי) מבוססת פסיכואנליזה.
 
בפרק השני כותבים  A. Braconnier, N. Guedeney, B. Hanin, F. Sauvagner, J.M. Thurin & D. Widlocher על התאמות ואינדיקציות לפסיכותרפיהל[[פסיכותרפיה]] פסיכואנליטית. בין היתר נסקרים עבודתם ומושגיהם של [[זיגמונד פרויד|פרויד]], גלובר Glover, Greenson, Zetzel, [[ג'ון בולבי|בולבי]] ותאוריית ההיקשרות (Attachment), ולאקאןו[[ז'אק לאקאן|לאקאן]]. נבדקות סוגיות האנליזביליות (היכולת להיות בטיפול פסיכולוגי או פסיכואנליטי) בפרספקטיבות פרקטיות וטכניות, ממדים תוך – אישיים, וכן יישומים קליניים ובהם יכולת המטופל להיות מעורב ולהשתתף בפסיכותרפיה [[פסיכודינמיקה|פסיכודינמית]], מטופלים שהגישות הפסיכואנליטיות והפסיכודינמיות מתאימות עבורם, סימני אזהרה לבעיות אפשריות ולחוסר ביטחון בהיקשרות, התפתחות הייצוג של העזרה, ונקודות מעשיות נוספות שנוגעות לטיפול בילדים ולהערכת האופן שבו הנושא או הבקשה שמועלים כסיבת הפניה לטיפול מייצגים את מצבו העכשווי של הפונה בברית הטיפולית שנוצרת כבר בשלב זה.
 
בפרק השלישי כותבים [[סטנלי גרינספן]] ו-S.G. Shanker על מסגרת התפתחותית לפסיכולוגיית עומק ולתפקוד נפשי בריא. במאמר נסקרים בין היתר ההבדל שבין גישות עומק לגישות חד – ממדיות, שלבי התפתחות האגו, ובהם הרמות ההתפתחותיות של התפקוד הרגשי ובהן ויסות עצמי והתעניינות בעולם בחודשים 0–3, יצירת יחסים, היקשרות (Attachment) ומעורבות בחודשים 2–7, יצירת תקשורת דו-כיוונית ומכוונת (מובחנת סוֹמַטוֹ-פסיכולוגית) בחודשים 3–10, ארגון התנהגותי, פתרון בעיות ואינטלקטואליזציה כחלק ממובן מורכב של העצמי בחודשים 9–18, היכולת לייצוג בחודשים 18–30, היכולת להבחנה בייצוג (בניית גשרים לוגיים בין רעיונות לבין חשיבה רגשית) בחודשים 30–48. בהמשך נידונות רמות גבוהות יותר של תפקודי אגו, ובהם המעבר מרגשות (אַפקטים) לסימבולים – המעבר ההתפתחותי ליצירת ייצוגים פנימיים, וכן יישומי המסגרת ההתפתחותית לפסיכולוגיית עומק להבנת בריאות נפשית והפרעות נפשיות.
 
בפרק הרביעי כותב H. Shevrin על תרומתן של מסגרות התייחסות קוגניטיביות והתנהגותיות לנוזולוגיהל[[נוזולוגיה]] (הסיווג האבחנתי) הפסיכודינמית לחולי נפשי. בין היתר נכתב על הסטאטוס של ההוכחות הקוגניטיביות והנוירולוגיות לתהליכים מנטליים לא מודעים וטבע השפעתם על המודעות וההתנהגות, על הוכחות ללא-מודע דינמי, ונסקרת התבוננות פסיכודינמית לטיבם האי-רציונלי, הבהול והספונטני של התסמינים הנפשיים.
 
שמונת הפרקים הבאים סוקרים את הבסיס המחקרי.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/PDM"