ביקור נשיא מדינת ישראל הרצוג בטורקיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 9:
החל מ-[[1986]] ועד ראשית [[העשור הראשון של המאה ה-21]] נחשבו ישראל וטורקיה בעלות קרבה מיוחדת. עם התחזקות הגורמים האסלאמיים בטורקיה ועליית [[רג'פ טאיפ ארדואן]] לשלטון בבחירות בשנת [[2002]] היא הלכה והתקרבה לאסלאמיסטיים, ויחסיה עם ישראל הצטננו. שיא השפל ביחסים חל בעקבות אירועי [[המשט לעזה (2010)|המשט לעזה ב-2010]], אותו הוביל ארגון [[IHH]] הטורקי בתמיכת ממשלת טורקיה, שלאחריהם הורידה טורקיה את דרג היחסים. בשנים שלאחר מכן הגבירה טורקיה את תמיכתה ב[[חמאס]] ובארגונים פלסטינים נוספים, והובילה החלטות אנטי-ישראליות בפורומים הבינלאומיים.
באוגוסט 2020 טורקיה התנגדה לחתימת [[הסכם איחוד האמירויות–ישראל|הסכם נרמול היחסים]] בין ישראל ל[[איחוד האמירויות הערביות]]. משרד החוץ הטורקי הוציא מסר בו נאמר כי "ההיסטוריה לא תסלח לאיחוד האמירויות על ההסכם" וכי לפלסטינים יש זכות להגיב להסכם בעוצמה בה יחפצו{{הערה|שם=טורקיה|{{ynet|ynet|טורקיה על ההסכם עם איחוד האמירויות: "לפלסטינים הזכות להגיב בעוצמה"|57812690|14 באוגוסט 2020}}}}. בהמשך אף הודיע המשרד כי תישקל האפשרות לסגור את השגרירות באיחוד
עם כניסתו של [[יצחק הרצוג]] לתפקיד [[נשיא מדינת ישראל]], התקשר ארדואן לברך אותו<ref>{{ynet|איתמר אייכנר|ארדואן התקשר לנשיא הרצוג: "פוטנציאל גבוה לשיתוף פעולה עם ישראל"|59645080|13 ביולי 2021}}</ref>, ובמהלך חצי השנה הראשונה לתפקידו דווח על שיחות ידידותיות רבות ועל קשר אישי בין השניים.
| |||