משלוח מנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ←‏פתיח: עריכה והרחבה
שורה 2:
[[קובץ:MishloachManotChildren.JPG|שמאל|ממוזער|230px|ילדים נושאים משלוח מנות]]
[[קובץ:OfraMishloach8340.JPG|230px|ממוזער|ילד מחופש בדרכו למסור משלוח מנות]]
'''מִשְׁלֹחַ מָנוֹת''' היא אחת מן ה[[מצווה|מצוות]] הנוהגות ב[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] [[פורים]], בין מצוות [[מקרא מגילה]], משתה ושמחה ו[[מתנות לאביונים]]. על פי מצוות משלוח מנות על כל אדם לשלוח בפורים לרעהו מנות [[מזון]], לפחות שתי מנות, לאדם אחד לפחות. מטרתה

יש שלשכתבו שמטרת המצווה היא חיזוקלהרבות תחושתאהבה ה[[אחווה (רגש)|אחווה]] והרעותורעות ב[[עם ישראל]], וכןויש סיפוקשכתבו שהמטרה היא לספק צורכי מזון לנזקקים ו[[עוני|עניים]] בכדי לשמחם וכדיכדי שיוכלו לערוך את [[סעודת פורים|סעודת הפורים]] כראוי.
 
== מקור המצווה ==
חיוב מצוות משלוח מנות נזכר ב[[מגילת אסתר]]. בפסוקים מתואר כי לאחר הנס שאירע בפורים - כשניצלו מגזירת המן שביקש להשמיד את העם היהודי - קבעו את ימי הפורים לימי שמחה. החכמים שבאותו הדור תיקנו כחלק ממצוות יום הפורים, לשלוח משלוח מנות לחבירו, וכך נכתב במגילת אסתר:
ב[[מגילת אסתר]] נכתב על חגיגות השמחה שנקבעו בעקבות ההצלה מגזירותיו של [[המן]]:
 
{{ציטוט|תוכן=עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת, עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב '''וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ'''. וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים; לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם,.. וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, '''וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ''' וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.|מקור={{תנך|אסתר |ט, |יט-|כב}}}}
 
== מדיני המצווה ==
[[קובץ:MishloachManotClosedDoor5.JPG|שמאל|ממוזער|230px|משלוחי מנות שהונחו לפני דלת סגורה]]
עלבתלמוד פידייקו [[חז"ל]],מלשון המינימוםהפסוק: {{ציטוטון|לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ '''מָנוֹת''' אִישׁ '''לְרֵעֵהוּ'''}}, שלכי המצווה הואהיא לשלוחלתת שתי מנות לפחות לאדם אחד, מדיוק הפסוק "משלוח '''מנות'''" (- ברבים - לפחות שתיים) "איש '''לרעהו'''" (-יחיד). אמנם אם יש ביכולתו ראוי להרבות ביותר מזה וכפי שפסק הרמב"ם:
 
{{ציטוט|תוכן=חייב אדם לשלוח שתי מנות בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין לחבירו שנאמר ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד. וכל המרבה לשלוח לריעים משובח.|מקור={{רמב"ם|זמנים|מגילה וחנוכה|ב|טו}}}}
 
ה[[רמב"ם]] כותב ש"כל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח"{{הערה|{{רמב"ם|זמנים|מגילה וחנוכה|ב|טו}}}}, אך עם זאת הוא מסייג שהמצווה החשובה יותר היא [[מתנות לאביונים]]: {{ציטוטון|מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות ב[[סעודת פורים|סעודתו]] או בשלוח לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים|{{רמב"ם|זמנים|מגילה וחנוכה|ב|יז}}}}.
המנות צריכות להיות של מיני אוכלים, אם כי היו [[רב]]נים בעבר ששלחו לעיתים ספרי חידושים בתור משלוח מנות (כגון הספר [[מנות הלוי]]) וכיוצא בזה{{הערה|חשוקי חמד מגילה דף ז}}, אולם להלכה נפסק ש[[בגד]]ים, [[ספר]]ים וגם [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] לקנות בו מזון, אינם נחשבים כמנות. לגבי [[משקה]], רוב הפוסקים כתבו כי הוא נחשב כמאכל{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצה|ד}} משנה ברורה כ'}}. אם לאדם אין מספיק מזון בשביל לתת משלוח מנות, עליו להחליף את סעודתו עם חברו.
 
המנות צריכות להיות של מיני אוכלים, אם כי היו בעבר [[רב]]נים בעבר ששלחו לעיתים ספרי חידושים בתור משלוח מנות (כגון הספר [[מנות הלוי]]) וכיוצא בזה{{הערה|חשוקי חמד מגילה דף ז}}, אולם להלכה נפסק ש[[בגד]]ים, [[ספר]]ים וגם [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] לקנות בו מזון, אינם נחשבים כמנות. לגבי [[משקה]], רוב הפוסקים כתבו כי הוא נחשב כמאכל{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצה|ד}} משנה ברורה כ'}}. אם לאדם אין מספיק מזון בשביל לתת משלוח מנות, עליו להחליף את סעודתו עם חברו.
לדעת רוב ה[[פוסק]]ים מצווה זו חלה גם על [[אישה|נשים]], ואולם יש שכתבו שאיש לא ישלח לאישה כדי שלא ייווצר מצב של ספק [[קידושין]] באמצעות נתינת חפץ בעל ערך{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצה|ד}} משנה ברורה כ"ו}}. היו שכתבו שמשלוח מנות צריך להתבצע דווקא על ידי [[שליח (הלכה)|שליח]], אולם להלכה לא נפסק כך.{{הערה|חזון עובדיה פורים עמוד קמג'}}
 
לדעת רוב ה[[פוסק]]ים מצווה זו חלה גם על [[אישה|נשים]], ואולם יש שכתבו שאיש לא ישלח לאישה כדי שלא ייווצר מצב של ספק [[קידושין]] באמצעות נתינת חפץ בעל ערך{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצה|ד}} משנה ברורה כ"ו}}. היו שכתבו שמשלוח מנות צריך להתבצע דווקא על ידי [[שליח (הלכה)|שליח]], לדעת ה[[משנה ברורה]] ראוי לחוש לכך, אולם להלכהיש לאשכתבו נפסקשאין כך.להחמיר בזה{{הערה|חזון עובדיה פורים עמוד קמג'}}.
משלוח המנות צריך להתבצע ביום פורים, ולא בלילו{{הערה|רמ"א ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצה|ד}}}}{{הערה|[[s:רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/מגילה/פרק א|רא"ש על מגילה, א', ז']]}}.
 
את מצוות משלוח המנות צריךיש להתבצעלקיים ביום פוריםהפורים, ולאואם שלח בליל פורים לא יצא ידי חובת בלילוהמצווה{{הערה|רמ"א ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצה|ד}}}}{{הערה|[[s:רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/מגילה/פרק א|רא"ש על מגילה, א', ז']]}}.
ה[[רמב"ם]] כותב ש"כל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח"{{הערה|{{רמב"ם|זמנים|מגילה וחנוכה|ב|טו}}}}, אך עם זאת הוא מסייג שהמצווה החשובה יותר היא [[מתנות לאביונים]]: {{ציטוטון|מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות ב[[סעודת פורים|סעודתו]] או בשלוח לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים|{{רמב"ם|זמנים|מגילה וחנוכה|ב|יז}}}}.
 
== טעמי המצווה ==