משלוח מנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ←פתיח: עריכה והרחבה |
||
שורה 2:
[[קובץ:MishloachManotChildren.JPG|שמאל|ממוזער|230px|ילדים נושאים משלוח מנות]]
[[קובץ:OfraMishloach8340.JPG|230px|ממוזער|ילד מחופש בדרכו למסור משלוח מנות]]
'''מִשְׁלֹחַ מָנוֹת''' היא אחת מן ה[[מצווה|מצוות]] הנוהגות ב[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] [[פורים]], בין מצוות [[מקרא מגילה]], משתה ושמחה ו[[מתנות לאביונים]]. על פי מצוות משלוח מנות על כל אדם לשלוח בפורים לרעהו מנות [[מזון]], לפחות שתי מנות, לאדם אחד לפחות.
יש == מקור המצווה ==
חיוב מצוות משלוח מנות נזכר ב[[מגילת אסתר]]. בפסוקים מתואר כי לאחר הנס שאירע בפורים - כשניצלו מגזירת המן שביקש להשמיד את העם היהודי - קבעו את ימי הפורים לימי שמחה. החכמים שבאותו הדור תיקנו כחלק ממצוות יום הפורים, לשלוח משלוח מנות לחבירו, וכך נכתב במגילת אסתר:
{{ציטוט|תוכן=עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת, עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב '''וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ'''.
== מדיני המצווה ==
[[קובץ:MishloachManotClosedDoor5.JPG|שמאל|ממוזער|230px|משלוחי מנות שהונחו לפני דלת סגורה]]
{{ציטוט|תוכן=חייב אדם לשלוח שתי מנות בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין לחבירו שנאמר ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד. וכל המרבה לשלוח לריעים משובח.|מקור={{רמב"ם|זמנים|מגילה וחנוכה|ב|טו}}}}
המנות צריכות להיות של מיני אוכלים, אם כי היו [[רב]]נים בעבר ששלחו לעיתים ספרי חידושים בתור משלוח מנות (כגון הספר [[מנות הלוי]]) וכיוצא בזה{{הערה|חשוקי חמד מגילה דף ז}}, אולם להלכה נפסק ש[[בגד]]ים, [[ספר]]ים וגם [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] לקנות בו מזון, אינם נחשבים כמנות. לגבי [[משקה]], רוב הפוסקים כתבו כי הוא נחשב כמאכל{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצה|ד}} משנה ברורה כ'}}. אם לאדם אין מספיק מזון בשביל לתת משלוח מנות, עליו להחליף את סעודתו עם חברו.▼
▲המנות צריכות להיות של מיני אוכלים, אם כי היו בעבר [[רב]]נים
לדעת רוב ה[[פוסק]]ים מצווה זו חלה גם על [[אישה|נשים]], ואולם יש שכתבו שאיש לא ישלח לאישה כדי שלא ייווצר מצב של ספק [[קידושין]] באמצעות נתינת חפץ בעל ערך{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצה|ד}} משנה ברורה כ"ו}}. היו שכתבו שמשלוח מנות צריך להתבצע דווקא על ידי [[שליח (הלכה)|שליח]], אולם להלכה לא נפסק כך.{{הערה|חזון עובדיה פורים עמוד קמג'}}▼
▲לדעת רוב ה[[פוסק]]ים מצווה זו חלה גם על [[אישה|נשים]], ואולם יש שכתבו שאיש לא ישלח לאישה כדי שלא ייווצר מצב של ספק [[קידושין]] באמצעות נתינת חפץ בעל ערך{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצה|ד}} משנה ברורה כ"ו}}. היו שכתבו שמשלוח מנות צריך להתבצע דווקא על ידי [[שליח (הלכה)|שליח]], לדעת ה[[משנה ברורה]] ראוי לחוש לכך, אולם
משלוח המנות צריך להתבצע ביום פורים, ולא בלילו{{הערה|רמ"א ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצה|ד}}}}{{הערה|[[s:רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/מגילה/פרק א|רא"ש על מגילה, א', ז']]}}.▼
▲את מצוות משלוח המנות
▲ה[[רמב"ם]] כותב ש"כל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח"{{הערה|{{רמב"ם|זמנים|מגילה וחנוכה|ב|טו}}}}, אך עם זאת הוא מסייג שהמצווה החשובה יותר היא [[מתנות לאביונים]]: {{ציטוטון|מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות ב[[סעודת פורים|סעודתו]] או בשלוח לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים|{{רמב"ם|זמנים|מגילה וחנוכה|ב|יז}}}}.
== טעמי המצווה ==
|