מערכת נחיתת מכשירים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג) |
קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 1:
'''מערכת נחיתת מכשירים''' (ב[[אנגלית]]: '''Instrument Landing System''', וב[[ראשי תיבות]]: '''ILS''') היא השיטה הנפוצה ב[[שדה תעופה|שדות תעופה]] להכוונת מטוסים הניגשים לנחיתה, אל עבר מסלול הנחיתה. המערכת כוללת בדרך כלל משדרים קרקעיים המותקנים לצד המסלול ומשדרים אותות רדיו הנקלטים על ידי ציוד ייעודי במטוס. כאשר אחד האותות
==היסטוריה==
בדיקות של מערכת ה־ILS החלו בשנת 1929. בשנת 1932 הותקנה משדה התעופה [[טמפלהוף]] בברלין מערכת "לורנצבק"
==מרכיבי מערכת ה־ILS==
[[קובץ:EDDV-ILS 27R Localizer.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אנטנת ה"מאתר" במסלול 27R
[[קובץ:EDDV-ILS 09R Glideslope.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אנטנת רכיב שיפוע הגלישה במסלול 09R
[[קובץ: BenGurionInstruments-Red.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דפית נחיתת מכשירים ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] (מסלול 12){{הערה|1=פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981.}}]]
שורה 12:
#'''מאתר''' (Localizer או {{כ}}LOC) - ה־LOC משודר מסוף המסלול ומטרתו לאפשר לטייס לדעת האם הוא מיושר עם מרכז המסלול. אנטנת ה־LOC ממוקמת לרוחב קצה המסלול הנגדי. לדוגמה, אנטנת ה־LOC של מסלול 12 בנמל התעופה בן-גוריון ממוקמת לרוחב המסלול ליד תחילת מסלול 30.
#'''שיפוע גלישה''' (Glide Slope או {{כ}}GS) - ה־GS משודר בדרך כלל בזווית של 3 מעלות מהנקודה בה המטוס אמור לגעת בקרקע (TDZ). מטרת ה־GS היא להכווין את הטייס אל קו הגלישה הנכון ביחס למסלול. אנטנת ה־GS מותקנת לצד המסלול בסמוך לנקודת הנגיעה.
#'''מודד מרחק''' ({{כ}}DME) - ה־DME מותקן על סוף המסלול ומשדר למטוס את המרחק מן המסלול ב[[מייל]]ים. הוא אינו מותקן בכל מערכת.
==דרך הפעלת המערכת==
מערכת נחיתת מכשירים מופעלת על ידי ה[[טייס]]. כאשר המטוס מגיע לנקודה מסוימת בנתיב הכניסה לשדה ([[Standard terminal arrival route|STAR]]), הטייס מזין לרדיו הניווט את [[תדר (רדיו)|תדר]] ה־ILS של המסלול עליו הוא מתכנן לנחות, ומזין לטייס האוטומטי את כיוון המסלול. כאשר המטוס נמצא במרחק של
כמו למכשירי ניווט אחרים ב[[מטוס]], גם ל־ILS יש [[קוד מורס]] ועל ידי לחיצת כפתור, ה[[טייס]] יכול לשמוע את קוד המורס של אותו ILS ולוודא שזהו המסלול שבו הוא מתכוון לנחות. ברוב המקרים אין צורך בבדיקה זו וכיום טייסים לא נדרשים לדעת כיצד שיטת מורס במטוסים עובדת כדי לקבל רישיון טייס.
שורה 23:
==סוגי ILS==
קיימים מספר סוגים שונים של ILS, ששונים זה מזה במזג האוויר בו ניתן לבצע נחיתה בטוחה. המערכת על מסלול הנחיתה, הציוד במטוס והכשרת הטייסים חייבים להתאים על מנת לבצע גישות ונחיתות בסוג מסוים.
*קטגוריה I - גובה החלטה{{הערה|גובה החלטה (Decision Height) הוא הגובה המיזערי בו ניתן להמשיך את הגישה בלי לראות את המסלול. אם מגיעים לגובה זה ולא רואים את המסלול חובה על הטייסים לגשת לנחיתה פעם נוספת (go around).}} מזערי של 200 רגל (61 מטר) וטווח ראייה מסלולי (RVR){{הערה|טווח ראייה מסלולי (RVR - Runway visual range) הוא המרחק אותו ניתן לראות מתא הטייס כאשר המטוס עומד על המסלול.}} מזערי של 550 מטר (1,804 רגל).
*קטגוריה II - גובה החלטה בין 200 רגל (61 מטר) ל־100 רגל (30 מטר) ו־RVR מזערי של 300 מטר (984 רגל) למטוסים בקטגוריה A, {{כ}}B ו־C. למטוסים בקטגוריה D,{{כ}} RVR מזערי של 350 מטר (1,149 רגל).{{הערה|מטוסים מחולקים לקטגוריות לפי מהירות הנחיתה (Vref).}}
*קטגוריה III - מחולקת לשלוש תת־קטגוריות:
| |||