כלכלה אקולוגית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תחומי העיסוק של הכלכלה האקולוגית: קישורים פנימיים |
|||
שורה 5:
* '''שירותי הסביבה''': המערכת האנושית תלויה בשירותים שונים הניתנים על ידי הסביבה (טיהור אוויר ומים, פרוק פסולת, מיתון מזג האוויר, ייצור מזון, תמיכה במערכות החקלאיות, ועוד). ראשית יש להכיר בשירותים אלו, ולאחר מכן להבין את משמעותם הכלכלית כדי לתת תג מחיר שישקף את החיוניות שלהם לפעילות האנושית.
* '''סקאלה''': שאלת הסקאלה, כלומר עד כמה הכלכלה צריכה לצמוח – השאלה הבסיסית הנובעת מהבנת כדור הארץ כמערכת סגורה, ומהעובדה שאנו במצב של 'עולם מלא' - כלומר מצב בו האדם מנצל לטובתו חלקים נכבדים ממשאבי כדור הארץ עד כדי כך שהשפעתנו אינה זניחה.
* '''תחליפיות''': ישנם גורמים (בדרך כלל, משאבים) שאינם ניתנים להחלפה, בעיקר לא להחלפה בהון מעשה ידי אדם. צורה אחרת – אין אפשרות להחליף בין הון טבעי, הון מעשה ידי אדם, [[הון חברתי]]
* '''איכות''': ההבדל בין [[איכות חיים]] לרמת חיים – אין קשר ישיר בין רווחה ל[[תמ"ג]], או לכושר הקנייה של האזרחים. יש גורמים נוספים מעבר לכלכליים החשובים לאיכות החיים – משפחה, חברים, יחסים חברתיים, היסטוריה, ערכים, סביבה בריאה, פנאי, רוגע, תרבות, ועוד. חלק מגורמים אלו אינם תלויים בפעילות הכלכלית, וחלקם אף מנוגד לה. כיצד מנהלים את המערכת החברתית (והכלכלית), למען שיפור איכות החיים?
* '''מדדים''': מדדים חלופיים ל[[תמ"ג]], מדדים המנסים לתת אמדן לאותם דברים אחרים הגורמים לרווחה מעבר להכנסה ויכולת הקנייה.
* '''הדורות הבאים''': הדאגה לדורות הבאים. כיצד אנו מנווטים את הכלכלה האנושית (או אזורית/מקומית) באופן שיאפשר לגם לדורות הבאים חיים ברווחה, לפחות כמונו ([[קיימות]]). אם אנו במצב של 'עולם מלא', יש אפשרות סבירה שנותיר לילדינו פחות משאבים מאשר עומדים לרשותנו, ובכך הרווחה שאנו יוצרים כיום תפגע באיכות החיים שלהם (להבדיל מהדיון הכלכלי המקובל המניח צמיחה מתמדת, וכתוצאה מכך שבנינו יהנו מרווחה גבוהה משלנו). כיצד מאזנים בין הצורך של החיים היום אל מול האפשרות לפגיעה באפשרויות של הדורות הבאים?
* '''חלוקה''': שאלת החלוקה, או הפערים בחברה. אם בדורות הבאים לא נוכל להגדיל את הפעילות הכלכלית (בגלל מגבלת הסקאלה), אזי אי אפשר לומר שבעיית
* '''תיחום השוק''': היות שאין תחליפיות וקיימים גורמים חוץ כלכליים המשפיעים על איכות החיים, הרי שישנם תחומים בהם אי אפשר לקיים שוק ויש להפעיל כלי מדיניות שונים. לעיתים, משיקולים ערכיים אנו רוצים להגביל תחומים מסוימים אל מחוץ
* '''דמוקרטיזציה''': היות שאי אפשר להקצות משאבים מסוימים בכלי שוק, הרי שיש לפתח מנגנונים דמוקרטיים לטיפול בתחומים אלו.
* '''ערכים''': ישנם ערכים מעבר לצורך במיקסום התועלת הכלכלית ויש להתחשב בהם בתכנון מדיניות.
* '''מערכות מורכבות''': החברה, הכלכלה והסביבה הן כולן [[מערכת מורכבת|מערכות מורכבות]] בעלות יחסי גומלין מורכבים שאינם נהירים לנו די הצורך (ויש אומרים לעולם לא יהיו נהירים לנו...). מצד אחד, כיצד מיישמים את התאוריה של מערכות מורכבות על הקומפלקס – כלכלה, חברה, סביבה, ומאידך, כיצד מנהלים את המערכות הללו בידיעה של מוגבלות יכולת החיזוי וההבנה שלנו את מנגנוני הפעולה (יישום [[זהירות מונעת|עיקרון הזהירות המונעת]]).
* '''המערכת המוניטארית''': המערכת המוניטארית היא [[מבנה חברתי]] שהוא תוצר של החשיבה האנושית. המבנה של המערכת המוניטארית משפיע באופן מהותי על החברה והסביבה, והמבנה הנוכחי גורם להשפעות שליליות. היות שכך יש לבחון באופן ביקורתי את מבנה המערכת ולחשוב על מבנים אחרים אפשריים שגם יתמכו בפעילות הכלכלית וגם יתמכו באופן חיובי בחברה ובסביבה.
* '''שימוש חוזר:''' כדי לעבור לכלכלה מקיימת יש לפעול בשלושה מישורים. הפחתת קצב יצירת הפסולת, לכזה שהמע' האקולוגית יכולה לטפל בו, הפחתת ניצול המשאבים המתחדשים לקצב הנמוך מקצב התחדשותם והפחתת ניצול המשאבים המתכלים, לקצב הנמוך מהקצב שבו מפתחים להם תחליפים מתחדשים{{הערה|{{קישור כללי|כותרת = כלכלה אקולוגית|כתובת = http://www.ecoeco.org.il/node/37|אתר = www.ecoeco.org.il|תאריך_וידוא = 2015-10-26|archive-date = 2015-11-13|archive-url = https://web.archive.org/web/20151113203441/http://ecoeco.org.il/node/37|dead-url = yes}}}}. האופן שבו ניתן לעשות זאת הוא על ידי [[שימוש חוזר]] באותם המוצרים, הדבר יגרום להפחתת הביקוש לייצור מאסיבי של מוצרים. הדרכים המקובלות לשימוש חוזר הן בעזרת חנויות [[יד שנייה]] או אתרי יד שנייה. דרך נוספת אשר תופסת תאוצה בשנים האחרונות היא [[כלכלה שיתופית|הכלכלה השיתופית]] אשר בעזרתה נעשה שימוש חוזר בעזרת שיתוף מוצרים ושירותים ללא העברת בעלות.
==ראו גם==
| |||