מרים מארקל-מוזסזון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ommnia (שיחה | תרומות)
←‏תנועת ההשכלה: הרחה נחוץ תת פרק אני מניח, וציטוט מעניין מפיה על מלחמות ההשכלה והמתנגדים נגד החסידים בשלהי המאה ה-19
שורה 7:
בשנת [[1863]] נישאה לאנשל מארקל-מוזסזון, ובני הזוג עברו להתגורר בעיר [[קובנה]]. בעלה, שהיה אף הוא משכיל, תמך בלימודיה וכתיבתה, אולם בעיות משפחתיות וכספיות אילצו את עזיבתם ל[[וינה|ווינה]], שם נשארו עד לפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]]. כל אלה מנעו ממנה מלהתמסר לחלוטין לעבודת התרגום, על אף שהצליחה לפרסם ספר נוסף: "היהודים באנגליה, או: היהודים ונוסעי הצלב במלוך ריצ'רד לב הארי" (ורשה 1869), שהוא תרגום בעברית רהוטה לספרו של פרנקולם ''Die Juden und die Kreuzfahrer'' ("היהודים והצליינים").
 
== תנועת ההשכלה ==
למוזסזון הייתה השפעה רבה על תנועת ה[[תנועת ההשכלה היהודית|משכילים]] של זמנה. בעיקר על [[יהודה לייב גורדון]], שעִמו הייתה לה ידידות אמיצה ונאמנה. הוא אף הקדיש לה את שירו הנודע "[http://benyehuda.org/yalag/yalag_086.html קוצו של יוד]"{{הערה|1=
Stanley Nas, [http://huc.edu/faculty/faculty/pubs/StanleyNash/Kotso-shel-Yud.pdf “Kotso shel Yud” (“The Tip of the Yud”)], ''CCAR Journal: A Reform Jewish Quarterly'', Summer 2006, pp. 107-111, באתר ה[[היברו יוניון קולג']] {{אנגלית}}.}} ובמכתביהם מתגלית נפשו העדינה ויחסו הרך והאצילי כלפי נשים. הוא נהג לכנותה בלשון חיבה "ידידתנו מרים" ועל אף שנפגשו רק פעם אחת היה ביניהם קשר [[אינטלקטואלים|אינטלקטואלי]] חזק. באחד ממכתביה אליו הביעה את מורת רוחה מהתפנית המשכילית ביחס ל[[תנועת החסידות|חסידות]] בשלהי המאה ה-19, בעקבות פרסום ספרו של [[אליעזר צבי צווייפל|אליעזר צווייפל]], "[[שלום על ישראל]]" (1868), שקרא לסיום "מלחמת התרבות" בין המשכילים והחסידים:
{{ציטוט|תוכן=מאוד התמרמרה רוחי כרוח כל אוהב עמנו על צוייפל. ואתה ידידי הנכבד כיד הסאטירה הטובה עליך גדור נא את הצבוע על ימין ועל שמאל, כי הקדיח תבשילו ברבים ועשה נבלה בישראל; הלא עד השמים נגע משפטו. כי את אשר פעלו ועשו חכמי המתנגדים עד היום לבער מעט מעט את חבר מרעים המתחסדים והמשתגעים מקרב בית ישראל, הנה הוא אתא והשחית כל מפעלותיהם והתעיב עלילה בדברי און וחנף. אין זאת כי התאוה תאוה להעשות צדיק ואב המון גוים.|מקור=שמואל ורסס, איגרות מרים מארקל-מוזסזון אל יהודה לייב גורדון, תשס"ד, 132|שפה=עברית|מירכאות=כן}}
 
מוזסזון התכתבה עם גדולי המשכילים, בהם [[אברהם מאפו]] ו[[שלום עליכם]]. במכתביה היא חושפת את רגשותיה בעברית [[מקרא]]ית משובצת ב[[ניב (ביטוי)|מטבעות לשון]], תוך התייחסות להיותה אישה בעולם ספרותי הנשלט על ידי גברים.
 
מוזסזון תרגמה את "הפעמון השמאלי" (''Die linke Glocke'') מאת [[בנימין זאב תאודור הרצל]] בשנת [[1903]], אולם התרגום לא פורסם בימי חיה, וראה אור לראשונה ב-2018, בכתב העת '[[דחק - כתב עת לספרות טובה|דחק']].